‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי פולחן ומקרא קורבן אשם?

תוכן עניינים

א)               הקדמה:

a)       מה משותף לעבירות שמחייבות קרבן אשם?

b)      מה מאפיין קרבן אשם לעומת קרבנות חטאת, עולה, ושלמים?

c)       מקרים אחרים של אשמות בתנ"ך

ב)                המחייב של קרבן אשם: חילול קדושת דבר בעין:

a)       מעילה, שבועת הפקדון, וביאת שפחה חרופה

b)      נזיר שנטמא, מצורע

c)       המסופק אם עבר עבירה שמחייבת חטאת קבועה (אשם תלוי)

ג)                 הפונקציה של קרבן אשם:

a)       עיון בלשון הפסוקים בפרשיות הקרבנות:

i)                    הקרבת קרבן לה', או לפני ה'?

ii)                  "ועשה" את קרבנו

iii)                הצעת בעין לעומת מעשה עבודת הקרבן

iv)                ויקרא פרק ז': מעשה הקרבה סטנדרטי

b)      ענייני כסף ובעין:

i)                    "אשם בכסף שקלים"

ii)                  הפרשת מעות לשם אשם

iii)                האם אפשר "לשלם" קרבן אשם?

iv)                "אשם" היינו קרן: קרבן אשם כתשלום, ותשלום קרן כקרבן

v)                  אשם כעונש

vi)                אשם תלוי: תגובה לספק חטאת קבועה

vii)              אשם מצורע ואשם נזיר אינם עולים ויורדים

viii)            תנופה מחיים באשם מצורע

ix)                קרבן אשם כתגובה לתוצאה או מצב ולא למעשה עבירה

c)       נספח: המכשירים – תוספת ביאור באשם נזיר ואשם מצורע:

i)                    מתן בהונות באשם מצורע

ii)                  אשם נזיר בא "לבטלה"

על ששה דברים מביאים קרבן אשם: מעילה, שבועת הפקדון, ספק אם עשה עבירה שמחייבת חטאת קבועה, ביאת שפחה חרופה, המצורע שבא להטהר, והנזיר שנטמא ובא להטהר.[1] כיון שעבירות מהוות חלק נכבד מרשימה זו, לכאורה נראה שבא האשם לכפר; גם מלשון התורה משמע שהאשם מכפר, שהמלה "כפרה" מופיעה ברוב הפרשיות של אשם.[2] וכן בהרבה מקומות בש"ס משמע שבא האשם לכפר: במשנה זבחים מו:, איתא שבקרבן אשם (כמו בקרבן חטאת) צריך העובד לעבוד את העבודה[3] לשם חטא, ומשמע שבא האשם לכפר; במשנה יומא פה:, מפורש שהאשם מכפר[4]; בברייתא בכריתות כה:, איתא שאשם ודאי מכפר, אף שאשם תלוי "אינו מכפר כפרה גמורה"; והרמב"ם (פרק ט' מהל' שגגות הלכה א') כתב שעל חמש "עבירות" מביאים קרבן אשם.

מכל אלו, משמע שהאשם בא לכפר. אבל כיון שגם קרבן חטאת בא לכפר, מה מבחין בין העבירות שמחייבות קרבן אשם ואלו שמחייבות קרבן חטאת?

ועוד, כמו קרבן חטאת, האשם בא לפעמים כמכשיר[5] ולא כמכפר: במנחות ד:, הגמרא מחלקת בין אשם מעילות ואשם גזלות מצד אחד, שהם מכפרים, לבין אשם נזיר ואשם מצורע מצד שני, שהם מכשירים. וכן מרומז בלשון התורה גבי אשם מצורע ואשם נזיר, שבאשם מצורע, אף שהמלה "כפרה" מופיעה, לא ברור שהיא שייכת לקרבן האשם של המצורע, ובאשם נזיר המלה "כפרה" אינה מופיעה כלל. א"כ, קרבן אשם יכול לכפר וגם להכשיר –  בדיוק כמו החטאת. ושוב נשאלת השאלה, למה מקרים אלו מצריכים קרבן אשם דוקא, ולא קרבן חטאת? במה מצורע ונזיר שונים מיולדת וזב, למשל, שאלו חייבים חטאת בלבד ואלו חייבים גם אשם?

שאלת המחייב של האשם חריפה ביותר כאשר דנים על עבירות שנראות דומות לאלו שמחייבות אשם: לדוגמא, הנשבע שבועת הפקדון בשקר והודה, חייב אשם, ואילו הנשבע שבועת ביטוי בשקר, חייב קרבן חטאת עולה ויורד, אע"פ ששניהם נשבעו לשקר.[6] מה מאפיין במיוחד את העבירות או המצבים שמחייבים קרבן אשם?

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שגיא א', שוורץ ד'. התמימות השנייה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן (2018)

רוזנברג, מיכל, ‫ מפגשים בין חכמי בית המדרש לבין חכמי הלב בספרות חז"ל. מכון מופ"ת, (2017)

אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, הוצאת כרמל,  ירושלים.

חידושי הגר"ח על הרמב"ם, פרק ח' מהלכות מעילה הלכה א'

תח - 5