‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סוגיית סיוע להתאבדות של חולה הנוטה למות?

ראשי פרקים

מבוא

סוגיות משפטיות ואתיות בקבלת החלטות בקשר להמתת חסד

שאלת המחקר

דילמות באתיקה הרפואית

היבט רפואי

סיוע רפואי להתאבדות של חולה הנוטה למות

מה בין המתת חסד לסיוע רפואי להתאבדות?

חוק החולה הנוטה למות

החקיקה בארה״ב ובאירופה

מדינת אורגון

הסדר החקיקה באורגון

הבקשה למרשם קטלני

הרופא המטפל והרופא המייעץ

. חובת התיעוד והדיווח

קדושת החיים וזכות האדם לחייו

סוגי המתת חסד

מעשה ומחדל

המתת חסד פאסיבית

המתת חסד אקטיבית

המתת חסד לא רצונית

סיוע בהמתת חסד עפ"י המשפט הפלילי בישראל

המתות חסד והההלכה היהודית

המתות חסד והנצרות

המתות חסד והאיסלאם

המתת חסד או סיוע להתאבדות

מקרה: טייס קרב המבקש למות בכבוד

חוק החולה הנוטה למות

עקרונות בסיס החוק

הגבלות בחוק ״החולה הנוטה למות״

חולים דמנטיים וכרוניים

פרשת צדוק

הצעת פתרון

סיוע בהמתת חסד עפ"י המשפט הפלילי בישראל

משפט משווה

המתת חסד בדין הספרדי

המתת חסד בארה"ב

מדינת אורגון

השפעתו של חוק die with dignity law

ניסיון לבטל את החוק die with dignity law

המצב המשפטי בארה"ב לאחר החקיקה באורגון

המתת חסד בגרמניה

המתת חסד באנגליה

המתת חסד בהולנד

המתת חסד בקנדה

המתת חסד בשוויץ

סיכום

ביבליוגרפיה

חקיקה

שני המונחים - ״סיוע רפואי להתאבדות״ ו״המתת חסד״ - מתארים סיטואציה של מתן סיוע לאדם שהביע את רצונו לסיים את חייו (בדרך כלל בשל מחלה סופנית או סבל נמשך). בשני המקרים ההנחה היא שהדבר נעשה בעקבות החלטה מדעת של אותו אדם ומרצונו החופשי, מתוך חמלה ולא מאינטרס אישי של המסייע.

בהקשר זה יש לציין כי לא מצאנו הגדרה מוסכמת ומקובלת למונח המתת חסד. יש גישה שלפיה המתת חסד משמעה מעשה אקטיבי, כמו זריקה קטלנית, המכוון להביא לסיום חייו של אחר; מעשה כזה מכונה לפעמים ״המתת חסד אקטיבית״ (active euthanasia). אחרים כוללים בהגדרה מעשים שאינם נתפסים כפעולה אקטיבית אלא כמחדל (omission), כגון ניתוק ממכשירי הנשמה או הזנה, שמטרתם להביא למותו של אדם; מעשים כאלה יכונו ״המתת חסד פסיבית״ (passive euthanasia), שכן לפי תפיסה זו הניתוק אינו הגורם הישיר למוות אלא המצב הרפואי שברקע.לעומת זאת, הימנעות מטיפול רפואי, כגון אי-חיבור למכשירים, בדרך כלל לא תיחשב להמתת חסד כלל.

פרשת התאבדותו של העיתונאי הבכיר עדי טלמור בשוויץ בעזרת עמותת דיגנטאס

שדרן הרדיו הישראלי ,עדי טלמור, התאבד בשוויץ בעזרת עמותת "דיגנטאס" (dignitas).

טלמור חלה במחלת סרטן סופנית והחליט לסיים את חייו, טלמור אינו הישראלי היחיד שהתאבד בשוויץ בעזרת חוק זה ונכון לשנת 2009 שלושים וארבעה ישראלים היו מנויים בעמותת "דיגניטאס" וכ-13 ישראלים התאבדו באמצעותה.

עמותת דיגניטאס מסייעת בהתאבדות במקרים של מחלות סופניות, כאב בלתי נסבל או נכות בלתי נסבלת.

שיטת ההמתה בעמותת דיגניטאס היא כדלקמן: תחילה החולה בולע כדור נגד בחילה, ושלושים דקות לאחר מכן הוא מקבל מנת יתר קטלנית של הסם פנטוברביטל, המומסת בכוס מים אותה החולה מתבקש לשתות[1].

החומר מדכא את מערכת העצבים המרכזית בגוף החולה ולאט לאט הוא מאבד את הכרתו, החומר גורם להפסקת הפעילות במערכות גוף האדם, והחולה מת כעבור שלושים דקות, לאחר שמערכת הנשימה הפסיקה לעבוד.

אנו רואים שהחוק השוויצרי מתיר סיוע התאבדות: האם מבחינה חוקית אדם אשר היה מסייע לרמון להגיע לשוויץ, היה עלול להיות מורשע פלילים?

  •      הוא תושב המדינה^[2] ;

•    הוא כשיר לקבל החלטות רפואיות,ובכלל זה כשיר לתקשר עם רופאיו כדי ליידע אותם על החלטות אלו,לרבות באמצעות מי שמכיר את דרכי התקשורת של אות מטופל^[3] ;

•    הוא אובחן כחולה במחלה סופנית אשר על-פי שיקול דעת רפואי סביר תגרום למותו בתוך שישה חודשים^[4].

אדם שעמד בארבעת התנאים הבסיסיים והביע את רצונו למות,רשאי לבקש מרשם לתרופה שתביא לסיום חייו בצורה מכובדת כמפורטת בחוק^[5]. החוק אוסר במפורש על רופא ועל כל אדם אחר לסיים את חייו של מטופל באופן פעיל באמצעות זריקה קטלנית או המתת חסד אקטיבית.

ההסדר שנקבע בחוק מתבסס על כך שכל החלטה רפואית שמקבל הרופא המטפל שהוא הרופא העיקרי של המטופל,נבדקת ומאומתת על-ידי רופא נוסף-רופא מייעץ. שני הרופאים יהיו מוסמכים לעסוק ברפואה במדינת אורגון.

הרופא המטפל,האחראי לטיפול במטופל ובמחלתו הסופנית מתפקידו על-פי חוק^[6]:

• לאבחן את המטופל כחולה במחלה סופנית שעל-פי שיקול דעת רפואי סביר,שתגרום למותו בתוך

שישה חודשים

• לוודא שהמטופל כשיר ומבקש את הבקשה מרצונו החופשי.

•    לוודא שהמטופל מקבל החלטה מדעת לסיים את חייו ולשם כך ליידע אותו באבחון רפואי של מצבו,ניבוי מהלך המחלה וסיכויי ההחלמה,הסיכונים הכרוכים בנטילת התרופה,התוצאה המסתברת של נטילת התרופה.

•    להפנות את המטופל לרופא מייעץ לאימות האבחנה הרפואית ולהכרעה שהמטופל כשיר ופועל מרצונו החופשי. אם לדעת הרופא ייתכן והמטופל סובל מהפרעה שגורמת לשיקול דעת לקוי עליו להפנות אותו לייעוץ. במקרה כזה אין לתת למטופל את המרשם כל עוד לא ניתן אישור מהגורם שאליו הופנה לייעוץ.

החוק מקנה הגנה מפני אחריות למי שפועל על-פי הוראותיו,ומנגד מתיר לרופאים להימנע ממתן תרופה קטלנית למטופל אף אם מתקיימים התנאים המפורטים בחוק. עוד נקבע כי כל נותן שירות רפואי מחויב לדווח למשרד הבריאות של מדינת אורגון על מקרים שבהם הופעל ההסדר הקבוע בחוק.

מצגת המתת חסד, מוות בכבוד

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-35 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

זהר גזית, עושים את המוות: ארגונים חברתיים המקדמים תפיסות והסדרים חלופיים בנושא מוות בישראל, רסלינג,

דניאל סינקלר, האוטונומיה של החולה ויהדות ודמוקרטיה בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005, המשפט כא