‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי תום לב בדיני חוזים וההשלכה של עקרון תום הלב על דינים אחרים חיצוניים ?

תוכן עניינים

מבוא

מהו חוזה?

היסטוריה של דיני החוזים בישראל

סוגי חוזים וחקיקה בדיני החוזים

החוקים העוסקים בסוגי חוזים ספציפיים הם:  

תום לב בניהול מו"מ

תום לב במשפט הישראלי   

תום הלב במשפט העברי

תחולת העקרון

סע'  לחוה"ח  

פס"ד ספקטור   

 התנהגות מקובלת

האינטרסים המרכזיים המוגנים בדיני תרופות

סוגים של נזקי הסתמכות

תום לב במשא ומתן- בדיני חיובים בכלל

המשמעות הקונקרטית של חובת תום הלב:  

ניתוח פס"ד ספקטור נ' צרפתי

התרופות על הפרת חובת תום הלב

סעדים

פס"ד שסדקו את התפיסה לגבי הסעד רק בגין אינטרס ההסתמכות

החלק החוזי 

סעיף  לחוק החוזים : קיום חיובי החוזה בתום לב  

תום לב בקיום חוזה  
הכרעה בשאלת תום הלב  

פריסת דיני החוזים על חוקים חיצוניים: ס'  לחוק החוזים

 טסט קייס על פרישת עקרון תום הלב על סוגיות לבר חוזיות: חובת תום הלב בדיני עבודה

האם קיימת חובת גילוי בדבר היריון בעת קבלה לעבודה?  

חוק עבודתנשים וחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה  

תום לב בניהול משא ומתן  

שירות צבאי ומקרים אחרים  

חובת הגילוי וחובת ההוכחה שבסעיף (א) לחוק שיוויון הזדמנויות לעבודה  

סיכום 

ביבליוגרפיה 

נספח: נוסח חוק החוזים (חלק כללי) 

דיני החוזים המודרניים[1] נוטים כיום לכלול בהגדרה "חוזה" עניינים שבעבר נחשבו סמי-חוזיים או הסכמים לא מחייבים[2]. עבודה זו ערוכה כחוות דעת משפטית הבוחנת בחינה משפטית כל סוגיה ומשתדלת להכריע בה תוך שקלא וטריא.

דיני החוזים הישראליים שאבו עקרונותיהם מכמה מערכות משפט והם בעצם שעטנז משפטי עשוי טלאים טלאים. עקרון תום הלב נשאב בעיקר מה BGB הגרמני- הקודקס האזרחי של דיני החיובים. הפרשנות והפסיקה דווקא הסתמכה לפחות בשנות המדינה הראשונות על המשפט המקובל האנגלי. המשפט הישראלי הפריד בין דיני החיובים השונים (חוזים, נזיקין עשיית עושר וכו') אך הנשיא ברק הוביל מגמה לקודיפיקציה של דיני החיובים (הצעת חוק שלא נתגבשה לחוק עדיין). בחוק כללי כזה ברור שעקרון תום הלב היה מוצא ביטויו באופן כללי ללא צורך בהרחבה חיצונית מחוק 1 לשאר החוקים. בסיטואציה המשפטי דהיום סע' 61(ב) לחוק החוזים משרת מטרה זו באופן נדיר וחריג. בדר"כ חוק יסדיר הסיטואציה הספיציפי השייך לתחום הנורמטיבי בו הוא עוסק. חוק החוזים הכללי  מרחיב יריעתו ופורס חסותו על כל המשפט האזרחי דרך סעיף המסגרת 61(ב)[3].

דיני החוזים עוסקים בתנאים בהם מערכת המשפט תכפה על אדם לקיים את התחייבותו. מרבית השיטות המשפטיות מבדילות בין התחייבות סתמית אשר איננה ניתנת לאכיפה, להתחייבות חוזית הניתנת לאכיפה. על מנת שתהיה התחייבות חוזית, נדרש שהצדדים לחוזה יהיו מודעים להתחייבות שהם נוטלים על עצמם ותהיה להם כוונה ליצור יחסים משפטיים.

ערך חשוב בדיני החוזים הוא "חופש החוזים" והוא בא לידי ביטוי בהוראות חוק החוזים לפיהן חוזה יכול להכרת בכתב או בעל פה, ותכנו של החוזה הוא ככל שיסכימו הצדדים. במקרים רבים ניתן בעזרת הסכמה בין צדדים להתנות על הוראות חוקים מסוימים. יחד עם זאת קימים חוקים אשר אינם מאפשרים להתנות על הוראותיהם בעזרת "חוזה" בין שני הצדדים גם אם שני הצדדים מעוניינם בכך לדוג': שעות עבודה ומנוחה והגנה על רוכשי דירות. אופן כריתת החוזה גם הוא מותנה בהקשרים מסוימים. למשל, על פי דיני החוזים עסקה במקרקעין אינה יכולה להתבצע בעל פה.

ביבליוגרפיה לדוגמא(כ- 25 מקורות אקדמיים)

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי (2018, הוצאת נבו)

גבריאלה שלו, אפי צמח "דין פירוש החוזה - על מחלוקת פוסקים והסכמת הצדדים" קריית המשפט י  42

שחר ליפשיץ, אלעד פינקלשטיין "מבט הרמנויטי על פרשנות חוזים" משפטים מג 1

ס. דויטש, "סעיף 12 לחוק החוזים, האמנם תרופה לכל מכאוב", מחקרי משפט ד'  , 39.

ס' דויטש "גמירת דעת" שנתון המשפט העברי ו-ז  71.

R Kay, Original Intention and Public Meaning in Constitutional Interpretation, 103 N.Y.U. L. REV. 703 

תח