‏190.00 ₪

את הקובץ שירים באשדודית פותח השיר "שלא תבינו מילה". הפנייה בשיר זה אל הנמענים, ממשיכה את מגמת ההתרסה כלפי ההגמוניה האשכנזית וההתנערות ממנה כמו בשירים רבים אחרי של המשורר:

שלא תבינו מילה

אֲנִי כּוֹתֵב לָכֶם שִירִים

בְּלָשוֹן אַשְדּוֹדִית

כּוּס אֶם אֶם אֶמְכֻּם,

כְלָּה דַאר בּוּכֻּם,

שֶלֹא תָּבִינוּ מִלָה.

לָמָּה מָה?

לָמָּה מִי?

מִי שַׂם עֲלֵיכֶם,

ווּלָאד אלְחְרָם

אֶחַד אֶחַד,

לָמָּה מָתַי שְׂמְתֶּם

אַתֶּם שֶכָּזֶה

אַתֶּם שֶכְּאִלוּ

אַתֶּם שֶאַחְלָה.

אֲנִי כּוֹתֵב לָכֶם שִירִים

בְּלָשוֹן אַשְדּוֹדִית

שֶלֹּא תָּבִינוּ מִילָּה. 

(שירים באשדודית, 7)

שטרית משתמש בקללות שרווחו באשדוד אך מרפרר אל ההקשר המקראי. בספר נחמיה מתריס נחמיה כנגד התבוללות העם ומתאר את זרותם של המתבוללים המקוללים באמצעות השפה כי "בְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית". שטרית משתמש בשפה המרוקאית בלי לתרגמה לעברית על מנת להפך את ההקשר המקראי. בפנייתו אל הנמענים באשדודית כדי שלא יבינו דבר, הוא מנסה להעביר את חווית הסבל המזרחי בשל העדר החיבור השפתי ובסיס התקשורת. בניגוד לשפתו הישירה של הדובר מוצג אוצר המילים של הנמענים כצבוע "כָזֶה", "כְּאִילּוּ" וכשאול מערבית מבלי לדעת זאת, "אַחְלָה".

את העברית הוא מסרב להגדיר כשפת-אם, כיוון שאמו (ששמה עוברת מיקוט לפנינה) למדה אותה יחד עמו בישראל. העברית "הישראלית-האשכנזית" כהגדרתו אינה שפת אמו, מלבד העברית של התפילה והתורה שידע כבר בגיל חמש, ועד היום היא אהבתו הגדולה. באופן אירוני האנגלית שמעולם לא הצליח ללמוד בבית הספר היא שפת האם של ילדיו, כי זו שפת אמם, אבל לעולם לא תהיה שלו. 

מצגת על סמי שלום שיטרית, שירים באשדודית, שלא תבינו מילה

(בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אבישר נ', ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם, הוצ' מופת, (2019)

אופנהיימר, יוחאי. מה זה להיות אותנטי:שירה מזרחית בישראל, רסלינג