‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי חקר המקרא- כתר ארם צובא, מסורה?

תוכן עניינים

מבוא

בעלי המסורה ושיטת עבודתם

ניצני הערות מסורה בתלמוד ובמסכת סופרים

במסכת קידושין, דף ל', עמוד א' דנים החכמים בספירת פסוקי התורה ואותיותיה:

ענפי המסורה השונים

המחלוקות בין שיטת בן אשר ובין שיטת בן נפתלי

ההכרעה במחלוקת

המסורה הגדולה והמסורה הקטנה

'עין המסורה'

כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא

הכרזת הכתר כנכס תרבות עולמי

נדודי הכתר

ארץ ישראל ומצרים

חלב

חקירות ועדויות על הכתר מתקופת חלב

אברהם פירקוביץ'

רבי שלום שכנא ילין וחתנו רבי משה יהושע קמחי

החוקר משה דוד קאסוטו

הפּרעות בחלב

הצלת הכתר

חלקי הכתר החסרים

נזקים נוספים

הכתר במחקר

השפעתו של כתר ארם צובא

הכתר ושחזור נוסח המסורה

מהדורות שונות המבוססות על הכתר

נאמני הכתר

ביבליוגרפיה

המָסוֹרָה היא רשימת הערות על נוסח המקרא, שמטרתה הייתה ליצור נוסח אחיד בכל קהילות ישראל ולהאחיד את הנוסח שנפלו בו מחלוקות בין כתבי יד שונים, ושמה לעצמה מטרה לקבוע את נוסחו הסופי ולמנוע שינויים או טעויות בעתיד, שאם לא אזי כל עמלם יהיה לשווא. ובכך להמשיך את מסירת התנ"ך והעברתה מדור לדור. בתקופה שבה הפצת הכתובים הייתה רק על ידי העתקת כתבי יד בידי "סופרים" היה חשש גדול לטעויות אנוש. בעלי המסורה התגברו על תופעה זו באמצעות ספירת מילים, צירופי מילים ותופעות שונות, שעברו במשך מאות שנות פעילותה.

כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך, שנכתב בטבריה על פי כל כלליהמסורה הטברנית, ככל הנראה בשנת 930 לערך. חוקרי המקרא רואים בכתב יד זה את הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, בשל ההתאמה הפנימית המדויקת בין הנוסח עצמו לבין הערות המסורה הנמצאות בו. לדעת חלק מהחוקרים זהו ספר התורה שהרמב"ם העיד על דיוקו.[1]

הספר נדד בין קהילות יהודיות שונות, בתחילה בירושלים ובקהיר ולאחר מכן בחלב עד שנעלם בפרעות ביהודי חלב בסוף 1947. כעבור כעשר שנים הגיע "הכתר" כשהוא קרוע וחסר לידי נשיא מדינת ישראל, יצחק בן צבי. כתב היד הופקד במכון בן צבי ובהמשך הועבר לספרייה הלאומית ולאחר מכן למוזיאון ישראל. הוא מוצג כיום בהיכל הספר. מאז הגיעו לישראל פורסמו כמהמהדורות חדשות של התנ"ך המבוססות על "כתר ארם צובא".

ב9 בפברואר 2016 הוכרז על ידי אונסק"ו כנכס תרבות עולמי.

ח שיטת שחזור הנוסח למקומות שבהם נוסח הכתר אינו בידינו. בנוסף, הוסיף כהן במהדורתו את הערות המסורה, שהושמטו ברוב מהדורת התנ"ך והמקראות הגדולות שיצאו בשנים האחרונות.

בפברואר 2016 הכריז אונסקו על הכתר כנכס תרבות עולמי בשל ייחודיותו ומאפייניו האוניברסלים

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

שגיא א', שוורץ ד'. התמימות השנייה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן (2018)

אושי דרמן, המסע המופלא של כתר ארם צובא מחלב לירושלים, בית התפוצות, אוקטובר 2017

רוזנברג, מיכל, ‫ מפגשים בין חכמי בית המדרש לבין חכמי הלב בספרות חז"ל. מכון מופ"ת, (2017)