‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חקר ההיסטוריה?

תוכן עניינים

מבוא. 3

חקר השיח. 11

ביבליוגרפיה. 37

מקורות בבלשנות. 38

התיאוריה הגנרטיבית היא נושא בבלשנות שהתחיל להתפתח בשנות החמישים של המאה ה-20. נושא המחקר גובש עם פרסום תיאוריה בלשנית של נועם חומסקי (Noam Chomsky) בספרו "מבנים תחביריים" (Syntactic Structures) . ספר זה וספרים אחרים שפרסם נועם חומסקי בשנות החמישים והשישים היוו פריצת דרך ששינתה בצורה משמעותית את אופיו של המחקר הבלשני.

חומסקי הניח את ההנחות הבאות, לחלקן נתן הוכחות לוגיות:

שפה טבעית כוללת אין-סוף משפטים (ההוכחה: על כל משפט בשפה, אפשר למצוא משפט מורכב יותר שנגזר ממנו, לדוגמא: "יוסי אכל תפוח" >> "דנה אמרה שיוסי אכל תפוח" >> "דני אמר שדינה אמרה שיוסי אכל תפוח").

משפט בשפה מוכרח להיות בנוי כהלכה מבחינה דקדוקית (לדוג', המשפט: "יוסי אכלתם תפוח" אינו משפט בעברית, מפני שאינו בנוי ע"פ כללי הדקדוק בעברית).

כל דובר ילידי של שפה נתונה יודע באופן אינטואיטיבי להבחין בין משפטים בנויים היטב לבין משפטים פגומים (כל דובר ילידי של עברית יסכים ש"יוסי אכלתם תפוח" לא משפט בעברית, ואילו "יוסי אכל תפוח" הוא משפט תקין בעברית, אפילו אם אינו יודע להסביר למה).

משתי ההנחות הקודמות נובע שבבסיס כל שפה עומדים כללים כלומר, השפה אינה רשימה של משפטים, אלא מערכת של כללים המחוללים (generate) משפטים. הכללים הם רקורסיביים, כלומר אפשר להפעיל אותם על התוצרים שלהם עצמם.

הזמן הקצר שבו רוכש ילד את שפת אמו (ילדים בריאים בני 4 יכולים לשוחח כמעט כמו מבוגרים) מעידה על כך שהתשתית הלשונית היא מולדת. משמע חלק מכללי השפה טבועים במוח מלידה.

מפני שכל ילד יכול לרכוש כל שפה (ואפילו יותר משפה אחת), ומפני שכללי השפה מולדים (לפחות בחלקם), חייב להיות "דקדוק אוניברסאלי" (Universal Grammar) שעומד בבסיסה של כל שפה טבעית באשר היא.

מטרתו של הבלשן, לדעת חומסקי, היא לחשוף את כללי הדקדוק האוניברסאלי בשיטת של הנדסה הפוכה

( (Reverse engineering. מתוך בחינה של משפטים דקדוקיים ולא-דקדוקיים וההבדלים ביניהם יש ליצור מודל שמתאר את כללי השפה, ודרכם את הכללים של הדקדוק האוניברסאלי.

התיאוריה  הגנרטיבית הפכה להיות מוכרת ומשפיעה גם בתחומים לא בלשניים, וחלק מהעקרונות המוקדמים שלה לגבי ניתוח מבני של שפה מילאו תפקיד מרכזי בהתפתחות המוקדמת של מדעי המחשב, בשנות ה-50 וה-60.

הגרסה המוקדמת ביותר של התיאוריה  הדקדוקית של חומסקי נקראה התיאוריה  הגנרטיבית-טרנספורמטיבית (גנרטיבי - יוצר; טרנספורמטיבי - משתנה/מתגלגל). על פי הגרסה הזאת, משפטים בשפה נוצרים בשני שלבים: תחילה מופעלים "כללי גזירה" - כללים המכתיבים מבנה תחבירי בסיסי, המכונה גם "מבנה עומק", ואחר כך "טרנספורמציות" - כללים הקובעים את "מבנה השטח", צורתו הסופית של המשפט. כך, למשל, למשפטים פעילים וסבילים ("יוסי אכל את התפוח" לעומת: "התפוח נאכל על ידי יוסי") יש מבנה עומק זהה, אולם המשפט הסביל עובר טרנספורמציה שאינה חלה על המשפט הפעיל.

בתחילה בשנות ה-80 השתנתה התיאוריה  מכמה בחינות, עקב פיתוח ענף שלה המכונה תאוריית "חלישה וכבילה" (Government and Binding או בקיצור GB). שני שינויים מרכזיים בגרסה החדשה הם:

תאוריית X-bar: קביעת מבנה אחיד לכללי הגזירה. במקום רשימה שרירותית של כללים, הוצע עיקרון אחד שעומד בבסיס כל חוקי הגזירה.

הוצאת כללי הטרנספורמציה מהתיאוריה , וקביעה כי כל אלמנט במשפט הבסיסי יכול לנוע, אלא שיש חוקים המגבילים את התנועה או מעודדים אותה. לדוגמה: מהמשפט הבסיסי "יוסי אכל את הבננה של רינה" אפשר לגזור את המשפט "את הבננה של רינה יוסי אכל" באמצעות תנועה של האלמנט "את הבננה של רינה" לראש המשפט לצורך הדגשה (topicalization). לעומת זאת אי אפשר לגזור את המשפט "של רינה יוסי אכל את הבננה" כיוון שיש דבר-מה החוסם את תנועת האלמנט "של רינה" לראש המשפט. במקרה זה, העובדה שהאלמנט "של רינה" כבר נמצא בתוך אלמנט אחר "את התפוח של רינה" מגבילה את התנועה שלו.

בתחילת שנות ה-90 חשו בלשנים רבים בצורך בבחינה מחדש של חלק מהנחות היסוד של התאוריות שהתפתחו החל משנות ה-50, ונולדה גישה חדשה הנקראת הפרוגרמה המינימליסטית (או המינימלית), השואפת לצמצם עד למינימום את מס' העקרונות והכללים שמהם נגזר התחביר של כל השפות האנושיות.

מהתיאוריה  התחבירית של חומסקי התפצלו במשך השנים תאוריות רבות נוספות. בין הבולטות שבהן, HPSG (ראשי תיבות של Head-driven Phrase-Structure Grammar) ו-LFG (ראשי תיבות של Lexical Functional Grammar). גם תאוריות אלו נחשבות סוגים של בלשנות גנרטיבית.

אעפ"י שפריצת הדרך של חומסקי הייתה בתחום התחביר, הבלשנות הגנרטיבית אינה מוגבלת לתחום זה. הבלשנות הגנרטיבית כוללת מערכות תאורטיות מפותחות בתחום הסמנטיקה, הפונולוגיה והמורפולוגיה, הנתפסות כיחידות עצמאיות בתוך מערכת מודולרית, שבה כל מערכת פועלת באופן עצמאי אבל מוגבלת ע"י הממשקים בינה לבין המערכות האחרות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ישעיהו כב ט - יא

ירמיהו ז, ג-טו

דברי הימים ב' פרק ל' פסוק ג'

מלכים ב', כ' א'

אחיטוב שמואל, הכתב והמכתב, ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק,ירושלים