‏0.00 ₪

ישנן מחברות בחינה בנושאים שונים ברחבי מאגר זה (חיפוש למעלה). 

מחברת בחינה זו היא במשפט וחברה

מדובר בענף שיוצא מתוך תורת המשפט ויש מושגים משותפים. המשמעות של זה שהוא ענף של תורת המשפט היא שחוקרים את המשפט כמדע, כוחותיו, גבולותיו, מה מניע אותו, מה חוסם אותו והשאלה הגדולה על יחסי הגומלין בין משפט ובין חברה, מתוך כך שאנחנו טוענים שקיימים יחסים כאלה. מדובר בתחום מחקר גדול, רב תחומי וחוקרים רבים כותבים בנושא.

המטרה שלנו היא להבין את הרעיון הכללי של היחסים בין משפט וחברה, ואז להסתכל על סוגיות ספציפיות שמאפשרות לנו לממש את נקודת המבט. יש יישומים של ביקורת משפטית, יש מודלים משפטים שנגזרים ממהבנה של יחסי גומלין אלה, יש משמעויות רעיוניות ליחסים האלה. ואיך מבקשים להשפיע על המשפט מתוך יחסי הגומלין הללו.

ננסה להסתכל מ-3 נקודות מבט שהן באיזשהו אופן מצטלבות על השאלה איפה נמצאת מערכת היחסים הזאת? איך בכלל אפשר להסתכל על מערכת יחסים של משפט וחברה. יש גישות שונות שמסתכלות בדרכים שונות.

ישראל היא אחת מהמדינות עם הכי הרבה עורכי דין ביחס לאוכלוסייה, וכאן גם מספר התביעות שמוגשות מדי שנה הוא מאוד גבוה והוא בקצב עולה. והטענה היא שהקצב עולה בגידול גדול יותר מקצב גידול האוכלוסייה. החברה שלנו מסתמכת על המשפט ככלי לקביעת נורמות, לקביעת התנהגות והסדרת יחסים בין אנשים. במקביל, אנחנו רואים גם התרחקות ממערכת המשפט של חברות מסוימות, ובמובנים מסוימים אובדן אמון בכלים המשפטיים, יש מחירים חברתיים שמשלמת חברה שנשענת על המשפט כמקור סמכות מרכזית.

מה אומרת ההסתמכות הזו יחד עם ההתרחקות? זה מאוד תלויה מה אנחנו חושבים על המשפט כמערכת וכתופעה. בתורת המשפט מדברים על גישה פורמליסטית ואינסטרומנטלית.

הגישה הפורמליסטית היא בעצם תופסת את המשפט כמערכת אוטונומית שפועלת במנותק ממערכות אחרות, מעין קפסולה סגורה ושאר המערכות (פוליטית, כלכלית...) הן מערכות נפרדות. היא לא קשורה למהלכים שקורים בזירות אחרות, עם היגיון פנימי משלה. כששוקעים לתוך חוק באמת מרגישים שנמצאים בשפה אחרת, יש הגיון פנימי, קטגוריות מוגדרות ומהלכים מוגדרית. מערכת כלים מורכבת אבל סגורה בתוך עצמה ומופעלת כמעט טכנית, מעין מכונה, שנותנת פתרון מסוים לבעיה מסוימת. הגישה הזו רואה כל נושא כמוגדר משפטי או לא משפטי, אם נושא הוא כלכלי או חברתי אז הוא לא משפטי, משפטי רק מה שמוגדר בתוך ההגדרות של אותה מכונה משפטית. מחקרים וכתיבה שעוסקים בגישה הפורמליסטית בעצם יעסקו בניתוח הכללים של הדוקטרינה המשפטית. איך סעיף כזה מתייחס לסעיף אחר, איך נכתבים החוקים, איך משווים בין חקיקה קודמת לחדשה וכו'. הסתכלות פנימית בלי להסתכל על תחומי דעת אחרים.

לצד הגישה הזו, קיימת הגישה האינסטרומנטלית למשפט. ובעצם היא מתחילה לשאול מה בין המשפט ובין מציאות החיים של בני האדם, והאם המשפט יכול להשפיע על איזושהי דרך פעולה. גם לפי הגישה הזו המשפט והחברה הם עדיין מישורים נפרדים אבל יש ביניהם איזושהי השפעה, הטענה היא שלפעמים כוחות פוליטיים, כלכליים, חברתיים לפעמים משפיעים על המשפט, ולפעמים המשפט משפיע על המציאות וההתנהגות. מתוך הגישה הזו נוצרה הגישה של בחינת הפער בין המשפט למציאות, ועוסקים בגישה שנקראת ריאליזם משפטי, ואיזושהי הבחנה מאוד חשובה בו בין מה שנקרא המשפט עלי ספר (law in books) לבין המשפט בפעולה (law in action). מתחילים לשאול שאלות לגבי הפעולה של המשפט ולגבי פער בין הדוקטרינה המשפטית, הפורמלי, המכונה עם הכללים והקטגוריות הברורות והשפה הפנימית, לבין מה שקורה בחיי היום יום, מתחילים לראות שאלה של מרחבים שמשפיעים ומנסים ומצליחים או לא לייצר שינויים בהתנהגות, בחברה וכו'. מה הקשר בין נורמה משפטית והתנהגות אנושית, והמשפט ככלי לשינוי חברתי הוא חלק מזה...