‏290.00 ₪

תוכן עניינים:

מבוא.

חלב וכלכלה. 

ייבוא מוצרי חלב לישראל. 

חוק תכנון משק החלב. 

חקיקה. 

מטרות החוק.

עיקרי החוק.

מועצת החלב. 

פיקוח על מחירים.. 

מחלבות.

שיווק חלב ומוצריו 

מחאת הקוטג' 

מבנה משק החלב בישראל. 

השוואה למחיריו בעולם.. 

מקורות.

נספח א׳: מחירי החלב בישראל ובעולם.

ענף החלב מתוכנן מקום המדינה באמצעות מכסות ייצור, מחירים מפוקחים ושורת אמצעים נוספים. למרות זאת, לא זכה הענף להסדרה במסגרת מועצת ייצור סטטוטורית. ההסדרה הסטטוטורית, בדמות חוק תכנון משק החלב בישראל, תשנ"ב ‏ עסקה רק בחלק מהדברים, קרי, בקביעת העיקרון ולפיו, אספקת החלב הגולמי תהיה מן הייצור המקומי, ותוך קביעת המכסה הארצית וחלוקתה למכסות אישיות, בצירוף הוראות הנוגעות לעניין. עיקר ההסדרה התבצעה על בסיס הסכמים במסגרת מועצת החלב. במסגרת הסכמית זו נקבעו והוסדרו מרבית העניינים הנוגעים לענף ובהם, דרכי ייצור ושיווק החלב, איכותו ובטיחותו, הבטחת התמורה ליצרנים, ויסות הכמויות בין קיץ לחורף, המימון הנדרש וכדומה‏.

בעבודה מוצגת סקירה של מבנה משק החלב בישראל, ולאחר מכן מפורטים הנושאים העומדים כיום על הפרק, ואלה הם:

• טענות האוצר בדבר הנזקים הנגרמים בשל העדר תחרות בשוק החלב, והצעדים שהוחלט לנקוט כדי לצמצם את הנזקים הללו - בישיבת הממשלה  ובהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס״ד (חוק ההסדרים).

• המחלוקת בין משרד האוצר לבין מועצת החלב בנושא מחירי החלב בישראל בהשוואה למחיריו בעולם, הנתונים המשמשים כל אחד מהגופים ונושאי המחלוקת המרכזיים.

מבנה משק החלב בישראל

ענף החלב בארץ מספק את מלוא הביקוש המקומי לחלב ולמוצריו. כדי למנוע עודפי ייצור, מגביל משרד החקלאות ופיתוח הכפר את ייצור החלב, על-פי חוק, באמצעות קביעת מכסות. לקביעת המכסות מטרות נוספות, בעיקר מניעת ריכוז הייצור בידי יצרנים ספורים ופיזור אמצעי הייצור לאזורים וליישובים שהם בעלי עדיפות התיישבותית מבחינה לאומית, לרבות יישובים חדשים.¹ אחת לשנה נקבעת המכסה הארצית, וזו מחולקת למכסות אישיות ליצרנים, לפי סדרי עדיפות שקובע המשרד.

מחאת הקוטג'

בחודש יוני 2011 קמה מחאה ציבורית אשר שמה על דגלה בין השאר את מחירי הקוטג' שעלו ב45% בתוך שלוש שנים עד לכ8 ש"ח. בעקבות הזינוק נפתחה קבוצת מחאה בפייסבוק הקוראת להימנעות מקנייה של גבינת קוטג'. הקבוצה זכתה לפופולריות גדולה במיוחד ומספר חבריה עלה על 100,000. הדבר הוביל לדיון ציבורי בנושא עליית מחירי המזון. הדיון עורר שאלות נוקבות ביחס לאופן תפקודו הכולל של משק החלב בישראל ובפרט העלה בחינה מחדש של הנושאים הבאים:

שוק ריכוזי הנשלט על ידי שלוש חברות גדולות – תנובה, שטראוס וטרה.

מניעת תחרות פנימית בשוק על ידי רגולציית מועצת החלב

מניעת תחרות חיצונית בשוק על ידי הטלת מיסים גבוהים על ייבוא מוצרי חלב

אופן התכנון והפיקוח המרכזיים של משק החלב הכוללים מחד מגבלות על תחרות בענף וקביעת מכסות ייצור ומאידך פיקוח על מחירי החלב].

בין חברי הכנסת התגלעו חילוקי דעות באשר לאופן הטיפול בכל אחד מן הנושאים הללו. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הביע תמיכה בפתיחת השוק לייבוא על ידי הקטנת מכסי הייבוא, וכך גם שר האוצר, יובל שטייניץ. טענתם היא שניסיון העבר מוכיח כי כל שוק שנפתח לייבוא הוזיל את המוצרים בשיעור ניכר‏‏. מנגד, טענה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה המזוהה עם הקיבוצים והמושבים כי ייבוא קוטג' יהווה "פתרון הרסני, שליפה מהמותן, והוא יביא באופן ודאי לסגירת מפעלים ולפיטורי עובדים שיועלו על המזבח האופנתי של סערת הקוטג'"‏.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים

צו בדבר ייצור חלב  - חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים

איילת ברק מדינה , מכסות ייצור חלב, מרכז מחקר ומידע הכנסת

יעקב שביט ודן גלעדי, ‏הרפת והמשק הארץ ישראלי – מקומו ותפקידו של משק החלב במערכת ההתיישבותית היהודית בארץ ישראל בתקופת המנדט, קתדרה 18 עמ' 192-178

יעקב שביט, ‏בין 'חברה יישובית' ל'חברה פוליטית' – היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט, קתדרה 14, , עמ' 167

ברוך רוזן ויונל רוזנטל, ‏השפעות אמריקניות על התפתחות תעשיית החלב המפוסטר בארץ ישראל, קתדרה 71