‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פסלות שופטים בישראל : הדין המצוי והרצוי?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

סקירת דיני פסלות שופט

פסלות שופט במשפט הישראלי     

עקרונות פסלות השופט   

המישור המהותי

אפשרות ממשית - חשש סביר       

מבחן "האפשרות הממשית" והשוואה לדין האנגלי

נגיעה כספית ואינטרס אחר           

המשפט האנגלי ו נגיעה כספית     

דיון בבעיות העולות מפסלות שופט בהחלטה הניתנת לביטול לעומת בטלה מעיקרא   

השוואה למשפט האנגלי 

טיעון פסלות שופט – הלכה למעשה            

דין מצוי פסלות שופט לישב בדין  

פסיקה של כבוד הנשיאה לשעבר בייניש     

כללי פסלות קוגנטיים     

משפט משווה     

משפט מקובל אנגלי ואמריקני, משפט צרפתי גרמני ויפני    

פסלות שופט במשפט העברי          

דין רצוי

הצורך בשינוי ההסדר החוקי באופן רפורמטיבי בארץ בעניין עילות לפסלות שופט       

סיכום   

ביבליוגרפיה       

פסלות שופט היא מצב שבו שופט פסול מלשפוט במשפט מסוים, מחמת עילות היוצרות חשש ממשי שמשפטו לא יהיה משפט צדק. עילות הפסלות הן רבות ומגוונות, והן כוללות בין היתר:

קרבה משפחתית או אישית לצדדים במשפט

אינטרס אישי בנושא המשפט

דעה קדומה כלפי אחד הצדדים

מעורבות קודמת בהליך

חוסר סמכות שיפוטית

אם שופט סבור כי הוא פסול מלשפוט במשפט מסוים, עליו לפסול את עצמו. אם השופט לא פוסל את עצמו, יכול אחד הצדדים במשפט להעלות טענה לפסלותו. הטענה לפסלות תידון בפני השופט עצמו, והוא יכריע אם הוא פסול מלשפוט במשפט. אם השופט יכריע שהוא פסול, המשפט יועבר לשיפוט של שופט אחר[1].

פסלות שופט היא הליך חשוב שמטרתו להבטיח שמשפט יתנהל באופן צדקני ושוויוני. אם שופט אינו פסול, הוא עלול להיות מושפע מדעותיו או מאינטרסים אישיים, וזה עלול להוביל לפסיקה לא צודקת.

פסלות שופט היא מצב שבו שופט פסול מלשפוט במשפט מסוים, מחמת עילות היוצרות חשש ממשי שמשפטו לא יהיה משפט צדק.

פסילת שופטים היא סוגיה מורכבת ורגישה שיכולה לעלות במערכות משפט שונות. פסילה מתייחסת להדחתו של שופט מתיק מסוים או מתפקידו כשופט בשל נסיבות מסוימות שעלולות לפגוע בחוסר משוא פנים או בעצמאותם. הנה כמה נקודות חשובות שכדאי לקחת בחשבון:

ניגוד עניינים: סיבה נפוצה לפסילה היא קיומו של ניגוד עניינים. זה קורה כאשר לשופט יש קשרים אישיים, פיננסיים או מקצועיים לצדדים המעורבים בתיק, מה שעלול להפריע ליכולתם לקבל החלטות הוגנות וחסרות פניות. פסילה מבטיחה את שמירת שלמות ההליך השיפוטי. [1]

הטיה או דעה קדומה: על השופטים להישאר ניטרליים וחסרי פניות בקבלת ההחלטות שלהם. אם יש ראיות או חשד סביר שלשופט יש משוא פנים או דעה קדומה שעלולים להשפיע על שיקול דעתו, ייתכן שיהיה צורך בפסילה כדי להגן על הגינותם ושלמות ההליכים המשפטיים.

תקנות ותקנים משפטיים: לתחומי שיפוט שונים יש כללים ותקנים ספציפיים לגבי פסילת שופטים. כללים אלה עשויים להשתנות בהיקפם וביישום שלהם, אך הם בדרך כלל מטרתם לספק הליך הוגן לקביעה אם יש לפסול שופט מתיק. קריטריונים נפוצים כוללים תפיסה סבירה של הטיה, יחסים עם הצדדים או נציגיהם המשפטיים, ומעורבות קודמת בתיק.

תהליך ביטול: תהליך הפסילה, המכונה גם דחיה, כולל בדרך כלל בקשה רשמית של אחד הצדדים או נציגיהם המשפטיים. הבקשה מועברת בדרך כלל לשופט המדובר, אשר לאחר מכן מעריך את עילות הפסילה. במקרים מסוימים, גוף בלתי תלוי או בית משפט גבוה יותר עשויים לבחון את הבקשה ולקבוע החלטה סופית.

עצמאות שיפוטית: פסילה אמנם הכרחית כדי לשמור על ההגינות במערכת המשפט, אך ישנה חשיבות מכרעת לכבד ולשמור על עקרון העצמאות השיפוטית. שופטים חייבים להיות מסוגלים לקבל החלטות ללא חשש מגמול או השפעה בלתי הוגנת.

איזון בין הצורך בפסילה לבין הצורך בהגנה על עצמאות שיפוטית הוא שיקול קריטי.שקיפות ואחריות: חיוני שתהליך הפסילה יהיה שקוף ואחראי. הנחיות ונהלים ברורים צריכים להיות במקום כדי להבטיח שהחלטות לגבי פסילה מתקבלות בצורה הוגנת ואובייקטיבית. זה עוזר לשמור על אמון הציבור והאמון במערכת המשפט.

פסילת שופטים היא מנגנון חשוב לשמירה על עקרונות ההגינות וחוסר פניות במערכת המשפט. על ידי הבטחת השופטים נקיים מניגודי עניינים והטיות, ניתן לשמור על היושרה והלגיטימיות של מערכת המשפט. [2]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

יצחק זמיר בית המשפט העליון, הוצאת שוקן

שאול שרף "שופט פוליטי בחברה דמוקרטית" מאזני משפט יד ‏  

יגאל מרזל "פסלות שופט: אתגר מראית פני הצדק למבחן החשש הממשי למשוא פנים" ספר שטרסברג-כהן  229