‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באים לידי ביטוי שינויים במבנה מדינת הרווחה והביטוח הסוציאלי בישראל?

תוכן עניינים

מדינת הרווחה

ביטוח לאומי

גביית דמי הביטוח

דגם הביטוח הסוציאלי

תפיסת הביטוח הסוציאלי כתפיסת יסוד

רמת האוטונומיה

מנגנון המימון

הזיקה בין מנגנון המימון (ייעודי או ממשלתי) למאפייני תוכניות הרווחה:

מבנה מערכת הביטחון הסוציאלי (ביטוח סוציאלי או שירות ממשלתי) והאפשרות לביצוע שינויים וקיצוצים בתוכניות הרווחה

המעבר בישראל מדגם ביטוח סוציאלי לעבר דגם השירות הממשלתי

הפחתת תשלומי המעסיקים למוסד לביטוה לאומי וביטול תשלומי המעסיקים למערכת הבריאות

מס מקביל

הגדלת המימון הממשלתי

קצבת נכות – סקירה ספרותית של התפתחות מערכת קצבת הנכות בארץ.

קצבאות ושירותים

קצבת נכות

שיקום מקצועי

החוק המשופר למקבלי קצבת נכות היוצאים לעבוד (חוק לרון)

הצגת המצב החוקי בישראל של קצבאות הנכות היום.

סיכום ודיון

ביבליוגרפיה

מבוא

בעבר נערכה במדינת ישראל רפורמה במדיניות המיסוי הייעודי בתחומי הבריאות והביטוח הלאומי. הרפורמה השפיעה על מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל -המוסד לבטוח לאומי וקופות החולים. הרפורמה הפחיתה את שיעור דמי הביטוח הסוציאלי ממעסיקים ועצמאים ב- 68%, ושחקה את בסיס הגבייה בכ-13 מיליארד ₪ בשנה.

בנוסף הפכה הרפורמה את מוסדות הבטוח הסוציאלי (המוסד לבטוח לאומי וקופות החולים) ממוסדות הממומנים בעיקר מגביית ״דמי בטוח״ מהמבוטחים למוסדות שעיקר מימונם מגיע מתקציב המדינה. היפוך זה מבטא תהליך של מעבר מדגם של ביטוח סוציאלי המעניק זכאות ביטוחית אוניברסלית לכלל האוכלוסייה לדגם של רווחה כשירות ממשלתי[1].

[1] ניסים כהן, "מדינת הרווחה, מדיניות ציבורית ו'אי-משילות': המקרה של בית החולים באשדוד". בתוך: ה. זובידה וד. מקלברג (עורכים), דינמיקה של שינוי: הפוליטיקה הישראלית בתקופת מעבר. עמ' 93–123, (2011)

מבוא

מדינת הרווחה

ביטוח לאומי

גביית דמי הביטוח

דגם הביטוח הסוציאלי

תפיסת הביטוח הסוציאלי כתפיסת יסוד

רמת האוטונומיה

מנגנון המימון

הזיקה בין מנגנון המימון (ייעודי או ממשלתי) למאפייני תוכניות הרווחה:

מבנה מערכת הביטחון הסוציאלי (ביטוח סוציאלי או שירות ממשלתי) והאפשרות לביצוע שינויים וקיצוצים בתוכניות הרווחה

המעבר בישראל מדגם ביטוח סוציאלי לעבר דגם השירות הממשלתי

הפחתת תשלומי המעסיקים למוסד לביטוה לאומי וביטול תשלומי המעסיקים למערכת הבריאות

מס מקביל

הגדלת המימון הממשלתי

קצבת נכות – סקירה ספרותית של התפתחות מערכת קצבת הנכות בארץ.

קצבאות ושירותים

קצבת נכות

שיקום מקצועי

החוק המשופר למקבלי קצבת נכות היוצאים לעבוד (חוק לרון)

הצגת המצב החוקי בישראל של קצבאות הנכות היום.

סיכום ודיון

ביבליוגרפיה

מדינת רווחה הוא כינוי למכלול המנגנונים שמפעילה המדינה שמטרתם חלוקה-מחדש של המשאבים בחברה. מנגנונים אלו אוספים משאבים מהאזרחים – בעיקר בצורת מסים, אך לעתים גם בצורות אחרות – ומחלקים אותם מחדש באופנים הנתפסים כצודקים יותר על ידי התומכים בה. מנגנונים נפוצים של חלוקה מחדש הם מערכות חינוך ובריאות ציבוריות, קצבאות כספיות לצרכים שונים, דיור ציבורי ועוד.

לפי התפיסה המקובלת כיום, כל המדינות הקפיטליסטיות הן מדינות רווחה, מכיוון שכולן עוסקות בחלוקה מחדש של משאבים חברתיים. עם זאת, הן נבדלות מאוד זו מזו באופן שבו הן עושות זאת.

למושג מדינת רווחה ניתנו הגדרות שונות. יונה רוזנפלד ולוטה זלצברגר מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, נתנו את ההגדרה:

"מדינה המבטיחה לאזרחיה חופש ממצוקה. מדינה השואפת למניעתו של קיפוח סוציאלי והעושה להגשמת מטרה זאת."

ביטוח לאומי הוא מנגנון ממשלתי שמטרתו להגן על אזרחי המדינה במישור הכלכלי.

במרבית המדינות בהן מונהג ביטוח לאומי, מדובר בתשלום חובה שמנוכה משכרו של העובד. במדינות אחרות הביטוח הלאומי מתבטא כחוק המסדיר את נושאי הביטוח בין השכיר למעבידו.

הביטוח הלאומי מספק רמות שונות של הגנה במדינות שונות, וכך שונים גם המצבים המזכים בתשלום מהביטוח הלאומי. סוגי המצבים הללו כוללים:

אבטלה שלא מרצון (למשל, בשל פיטורין, תאונות עבודה, מחלה)

אסונות משפחתיים כגון מות המפרנס במשפחה.

נכות מלידה או עקב תאונה או מחלה.

אסונות טבע.

עוני.

תשלומי פנסיה לאחר פרישה לגמלאות.

חופשה בשל הריון או לידה.

פגיעה בשל מלחמה או פעולות טרור.

חלק מסוגי התמיכה מוגבלים בזמן (למשל, בישראל ניתן לקבל דמי אבטלה רק לתקופת זמן מוגבלת) בעוד שאחרים אינם מוגבלים (למשל, קצבת נכות). חלק מסוגי התמיכה מוגבלים בהתאם למצבו הכלכלי של המבוטח (למשל, תמיכה לעניים - בישראל, הבטחת הכנסה) בעוד שאחרים אינם מותנים במצב הכלכלי (למשל, תשלום בעת חופשה לאחר לידה). חלק מסוגי התמיכה מיועדים לשכירים בלבד (למשל, דמי האבטלה בישראל) בעוד שחלקם מיועדים לשכירים ועצמאיים כאחד (למשל, פיצוי עקב תאונת עבודה). מנגנון הביטוח הלאומי נועד לוודא במידת האפשר כי רק הזכאים באמת לתשלומי התמיכה אכן מקבלים אותם.

בעבר נערכה במדינת ישראל רפורמה במדיניות המיסוי הייעודי בתחומי הבריאות והביטוח הלאומי. הרפורמה השפיעה על מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל -המוסד לבטוח לאומי וקופות החולים. הרפורמה הפחיתה את שיעור דמי הביטוח הסוציאלי ממעסיקים ועצמאים ב- 68%, ושחקה את בסיס הגבייה בכ-13 מיליארד ₪ בשנה.

בנוסף הפכה הרפורמה את מוסדות הבטוח הסוציאלי (המוסד לבטוח לאומי וקופות החולים) ממוסדות הממומנים בעיקר מגביית ״דמי בטוח״ מהמבוטחים למוסדות שעיקר מימונם מגיע מתקציב המדינה. היפוך זה מבטא תהליך של מעבר מדגם של ביטוח סוציאלי המעניק זכאות ביטוחית אוניברסלית לכלל האוכלוסייה לדגם של רווחה כשירות ממשלתי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)