‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התפתחותם וגיבוש הזהות של יהודי גרמניה אחרי מלחמת העולם השניה?

תוכן עניינים

מבוא

יהודי מזרח גרמניה

יהודי גרמניה אחרי שבירת חומת ברלין

זהות יהודי גרמניה : רקע

החזרה לשורשים היהודים של יהודי גרמניה

סיכום

ביבליוגרפיה

עם השתלטותו של הצבא הסובייטי על ברלין בסוף אפריל 1945, נותרו בעיר רק 8,000 יהודים, כולם במסתור או נשואים לא-יהודים. רוב יהודי גרמניה ששרדו את המלחמה בגלות החליטו להישאר בחו"ל; עם זאת, מספר קטן חזר לגרמניה. בנוסף, כ -15,000 יהודים גרמנים שרדו את מחנות הריכוז או שרדו במסתור. ליהודים גרמנים אלה הצטרפו כ- 200,000 עקורים (עקורים), ניצולי שואה יהודים ממזרח אירופה. הם הגיעו למערב גרמניה הכבושה של בעלות הברית לאחר שלא מצאו בתים שנותרו להם במזרח אירופה או לאחר ששוחררו על אדמת גרמניה.

כאשר ישראל הפכה עצמאית בשנת 1948, רוב העקורים האירופיים-יהודים עזבו למדינה החדשה; עם זאת, 10,000 עד 15,000 יהודים החליטו להתיישב מחדש בגרמניה. למרות היסוסים והיסטוריה ארוכה של אנטגוניזם בין יהודי גרמניה (יקקס) ויהודי מזרח אירופה (אוסטודן), שתי הקבוצות הנבדלות התאחדו והיוו בסיס לקהילה יהודית חדשה. בשנת 1950 הם הקימו את ארגון הייצוג היחיד שלהם, המועצה המרכזית של היהודים בגרמניה[1].

הקהילה היהודית במערב גרמניה משנות החמישים עד שנות השבעים התאפיינה בשמרנות החברתית ובאופי הכללי הפרטי שלה. על אף שהיו בתי ספר יסודיים יהודיים במערב ברלין, פרנקפורט ומינכן, הקהילה הייתה בגיל ממוצע גבוה מאוד. מעט מבוגרים צעירים בחרו להישאר בגרמניה, ורבים מאלה שהתחתנו עם לא יהודים. מבקרים רבים של הקהילה והנהגתה האשימו אותה בהיפוך. בשנות השמונים הוקמה היידלברג מכללה ללימודי יהדות; אולם מספר לא פרופורציונלי מתלמידיו לא היו יהודים. עד 1990 מנתה הקהילה בין 30,000 ל- 40,000. אף על פי שלקהילה היהודית בגרמניה לא הייתה השפעה זהה לקהילה שלפני 1933, היו יהודים בולטים בחיים הציבוריים בגרמניה, כולל ראש עיריית המבורג הרברט וייכמן; שלזוויג-הולשטיין שר המשפטים (וסגן השופט הראשי של בית המשפט החוקתי הפדרלי) רודולף כץ; התובע הכללי של הסן פריץ באואר; שר הכלכלה לשעבר של הסן היינץ-הרברט קארי; פוליטיקאית מערב ברלין ז'נט וולף; אישיות הטלוויזיה הוגו אגון בלדר, הנס רוזנטל, אילחה ריכטר, אינגה מייזל ומישל פרידמן; מנהיגי הקהילה היהודית היינץ גלינסקי, איגנאץ בוביס, פול שפיגל ושרלוט קנובלוך (ראו: המועצה המרכזית של יהודים בגרמניה), ומבקר הספרות המשפיע ביותר בגרמניה, מרסל רייך-ראניצקי[2].

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ספר העובדות העולמי של ה-CIA, 2021

בן מיכאל, ג"ר., יהדות גרמניה , המכון ללימודי השואה ע"ש ח.אייבשיץ-חיפה

[1] DellaPergola, Sergio (2021). Current Jewish Population Reports. Studies of Jews in Society. Berman Jewish DataBank

Cowan, Paula. Understanding and teaching Holocaust education. Los Angeles : Sage Publications,

חסינה