‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי  חינוך רווחה ותרבות בקהילת הכושים העבריים?

תוכן עניינים

טבלה מחוונת.

מבוא. 

סקירה ספרותית. 

תוצר בקורס יוטאגוגי 

רב תרבותיות. 

בידול הפלייתי segregation

הטמעה גלויה- assimilation

פלורליזם חולף transitory pluralism (הטמעה סמויה). 

רב תרבותיות שיירית residual multiculturalism (הטמעה סמויה). 

פלורליזם מצרפי 

שזירה (רב תרבותיות אינטראקטיבית, 

מקור גיאוגרפי של הקהילה. 

מעמד הקהילה בחברה הישראלית ואורח חיים. 

זיקה דתית ומאפיינים דמוגרפיים.

מבנה הקהילה. 

מעמד אזרחי של הכושים העבריים במדינת ישראל. 

תעסוקה. 

שירותי רווחה. 

תנאי דיור. 

מגדר והטרדות מיניות בקהילה. 

ראיון עם ציפורה בת הקהילה. 

ראיון עם בן הקהילה. 

תמונת מצב חברתית עגומה נכון להיום. 

״קהילת הכושים העבריים״: נקודות ציון מרכזיות בציר זמן 

סיכום. 

ביבליוגרפיה.

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק: טיפוח תלמידי קהילת העבריים בדימונה. יהא

תוצר למידה יצירתי שדרכו אפשר לראות מה נלמד על הנושא (מעין תלקיט).

תוצר : סדנת בישול על תזונה טבעונית של העבריים

רקע: בחודש דצמבר 1969, הגיעה הקבוצה הראשונה של ״קהילת העבריים״ לישראל. חלקם באו כתיירים וחלקם הזדהו כאתיופים. הם התמקמו בארץ, רובם בדימונה והיתר בערד, מצפה רמון, טבריה והגליל התחתון. מאז עלייתם ועד לימים אלו, מנהלים בני הקהילה מאבק ממושך בניסיון להסדיר את מעמדם החוקי בישראל.

העבריים, היא קבוצה דתית קטנה, המונה כ-5,000 איש. רוב חברי הקבוצה חיים בקהילה שיתופית בדימונה, ודוגלים, בין היתר, בטבעונות ובנישואים פוליגמים. כיום ישנן קהילות של העבריים מדימונה גם בישובים ערד, טבריה ומצפה רמון[1].

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אלברט אסף, ממלא מקום ראש העיר דימונה, דוח שנתי בענין הכושים העבריים, פרסומי עיריית דימונה

רוזי רוזנפלד, סגנית מנהל מחלקת איכלוס, דוח משרד הבינוי והשיכון - מחוז דרום