עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

חדש!!! בואו ללמוד איך ליצור עבודות איכותיות ללא הזיות AI

עבודות אקדמיות בחינם לצורך התרשמות. חלק מעבודות אלו נמצאו ברשת וניתן קרדיט. ככל שיש פגיעה בזכויות יוצרים נא להודיע לנו - והעבודה תוסר מיידית.

במאגר מעל ל-.  20,000 עבודות אקדמיות במחיר הנמוך בשוק של החל מ-

50 ש"ח לעבודה!!! (בשימוש קוד קופון) העבודות נמכרות as-is

חדש - הדרכה פרטנית - איך לכתוב עבודה בעזרת AI מבלי להיתפס - שילחו ווצ'אפ למספר 053-5728488 לפרטים

חדש - בדיקת AI - האם העבודה נכתבה על ידי בינה או אדם? כולל סימון הקטעים החשודים (עד 10 עמודים - 150 ש"ח, עד 30 עמודים 250 ש"ח) - שילחו ווצ'אפ למספר 053-5728488 לפרטים.

אזהרה חמורה -  "הישמרו לנפשותיכם" תוכנת אוריגניליטי של המוסדות האקדמיים עשויה לעלות על עבודה מוכנה מראש ממאגר. לכן מומלץ לכם לשכתב העבודה האקדמית מחדש או שאנו נעשה שירות זה עבורכם. - שילחו ווצ'אפ למספר 053-5728488 לפרטים ומחיר !!!

 סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? פנו אלינו עם דרישה לכתיבה מותאמת אישית - ונבצע זאת עבורכם עם מומחים מובילים בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק! - שילחו ווצ'אפ למספר 053-5728488 לפרטים

חוות דעת על מרצים

 

bit ביט on the App Store   

 

עבודה אקדמית העבריים (כושים עבריים) - קהילת הכושים העבריים, דימונה, מעמד אזרחי, יחס חברה ישראלית אל הזר (עבודה אקדמית מס. 6848)

‏290.00 ₪

31 עמ'. 

עבודה אקדמית העבריים (כושים עבריים) - קהילת הכושים העבריים, דימונה, מעמד אזרחי, יחס חברה ישראלית אל הזר

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי מעמד קהילת הכושים העבריים כאוכלוסיה חלשה בחברה הישראלית?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר:

מקור גיאוגרפי של הקהילה

מעמד הקהילה בחברה הישראלית ואורח חיים

זיקה דתית ומאפיינים דמוגרפיים

מבנה הקהילה

מעמד אזרחי של הכושים העבריים במדינת ישראל

תעסוקה

חינוך

שירותי רווחה

תנאי דיור

מגדר והטרדות מיניות בקהילה

ראיון עם ציפורה בת הקהילה

ראיון עם בן הקהילה

תמונת מצב חברתית עגומה נכון להיום

״קהילת הכושים העבריים״: נקודות ציון מרכזיות בציר זמן

סיכום

קהילת העבריים, הידועה בכינויה העממי "הכושים העבריים", מונה כיום כ-2,000 איש מתוכם גרים ‏בכפר השלום 1,300. הקהילה נוסדה בשיקגו בשנות ה-60 על ידי נהג האוטובוס בן קרטר שטען שחווה ‏חיזיון ובו שמע מהמלאך גבריאל שהאפרו-אמריקאים הם צאצאים של אחד מעשרת השבטים ‏האבודים. קרטר שינה את שמו לבן עמי בן ישראל וקיבץ סביבו עדת מאמינים. במחצית שנות ה-60 ‏היגרה הקבוצה לליבריה באפריקה, שם במשך שלוש שנים התכוננו חבריה לעלייתם ארצה. ב-69' החלו ‏להגר לישראל על בסיס אשרות זמניות. אף על פי שבאותן שנים פסק הרב הראשי שהם אינם יהודים ‏ואינם זכאים לאזרחות המשיכו חסידי הקבוצה להגיע והתיישבו בדימונה. ב-90' הגיעו להסכמה עם ‏הממשלה שלפיה יקבלו אשרות תייר עם רישיון עבודה, וב-2003 קיבלו מעמד של תושבי קבע המקנה ‏להם זכויות ככל ישראלי, למעט דרכון והזכות לבחור ולהיבחר לכנסת. מתוקף מעמדם הם אינם ‏חייבים להתגייס אך ילדים רבים בוחרים לעשות זאת בהגיעם לגיל 18. הקהילה, הדוגלת בטבעונות ‏קפדנית, מאמינה כאמור גם בפוליגמיה.‏

בעשורים הראשונים להתיישבות בדימונה (במקום שהיה מרכז קליטה) היה כפר השלום מוקד עלייה ‏לרגל. בכתבות שפורסמו אז התרשמו כולם מהניקיון ומהצמחייה ומהבתים הקטנים ששופצו. בחלוף ‏השנים, כשכל הניסיונות למצוא לקהילה מקום התיישבות חלופי כשלו, נשאר הכפר נקי להפליא אך ‏נעשה צפוף עד מאוד. הבתים קטנים, צמודים, בנויים טלאים טלאים מקירות גבס העטופים בבדי יוטה ‏שחורים, עמוסי קולות ילדים וריחות בישול. לא מעט משפחות המונות גבר, שתיים או שלוש נשים ‏ועשרות ילדים עודן מצטופפות בשני חדרים קטנים. גם המשפחות הרבות שעברו בעשור האחרון ‏לדירות בשיכונים מסביב לא ניצלו מהצפיפות ונאלצו לחלוק את הדירות עם משפחות מרובות ילדים ‏נוספות.‏

בסוף שנות השישים הגיעה הקבוצה הראשונה של ״קהילת הכושים העבריים״ לישראל. חלקם באו כתיירים וחלקם הזדהו כאתיופים. הם התמקמו בארץ, רובם בדימונה והיתר בערד, מצפה רמון, טבריה והגליל התחתון. מאז עלייתם ועד לימים אלו, מנהלים בני הקהילה מאבק ממושך בניסיון להסדיר את מעמדם החוקי בישראל .

בני ״קהילת הכושים העבריים״ מאמינים כי הם נמנים על צאצאיו של שבט יהודה, אחד מעשרת השבטים האבודים שהוגלה לאפריקה אחרי חורבן בית שני ומשם נחטף לעבדות באמריקה. מרבית חברי הקהילה נולדו וגדלו בגטאות בארצות הברית וחוו אפליה ודיכוי .

בני הקהילה חיים על-פי מצוות התורה ואינם מכירים בתורה שבעל-פה. הם מתנזרים מעישון , אוכלים מזון טבעי, מתרחקים מתרופות קונבנציונליות, מלים את בניהם, מקפידים על נידה והגברים שבהם, רשאים לשאת מספר נשים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אלברט אסף, ממלא מקום ראש העיר דימונה, דוח שנתי בענין הכושים העבריים, פרסומי עיריית דימונה

רוזי רוזנפלד, סגנית מנהל מחלקת איכלוס, דוח משרד הבינוי והשיכון - מחוז דרום

ענת בן-זיכרי, לשכת מנהל מינהל אוכלוסין, דו"ח משרד הפנים

Konighofer, Martina . The New Ship of Zion. Lit. p. 38.

Eugene V. Gallagher; W. Michael Ashcraft . Introduction to New and Alternative Religions in America [Five Volumes]. Greenwood Publishing Group. p. 4.

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה