‏290.00 ₪

מבוא

עןבדות מרכזיות בפרשת או ג'יי סימפסון

הראיות שלא הופרכו:

פרשת סימפסון והמדיה:

הסיבות להרשעת סימפסון:

פרק ב' : המשפט הישראלי והתקשורת

התקשורת האלקטרונית בישראל:

סיכום

ביבליוגרפיה

מהי השפעת המדיה על מערכת השפיטה ? שאלה זו מורכבת מאוד. מדובר ביחסי גומלין עדינים. ניקח כמקרה מבחן את פרשת או ג'יי סימפסון , מקרה שכונה "משפט המאה" , נבדוק את התערבות התקשורת במקרה זה. מנקודה זו ננסה לערוך משפט משווה לישראל.  

פרט מעניין הוא שבפרקליטות האמריקאית ישנה מחלקת תקשורת מיוחדת. בפרקליטות הישראלית, לשם השוואה, ישנה מישרה של "דובר משרד המשפטים", פונקציה שאמורה לדברר את כל מערכת משרד המשפטים (כולל היועמ"ש, שר המשפטים וכל מערכת התביעה)[1].

צוות התביעה של פרשת סימפסון לווה באופן צמוד ע"י מחלקת התקשורת של פרקליטות המחוז.
חבר צוות התביעה ,עו"ד האנק מ' גולדברג, מתאר את ההערכות של מחלקת התקשורת והתובעים עצמם זמן מה לפני יום הכרעת הדין (31.10.). וכך הוא כותב  בעמוד 337 לספרו[2]:
“the media experts and many of the prosecutors were overwhelmingly predicted a guilty verdict”. 
 
 באותו יום של הכרעת הדין כינס התובע המחוזי (D.A ), גארסטי, את צוות התביעה ואת מומחי התקשורת של הפרקליטות. הם היו משוכנעים שבית המשפט ירשיע את סימפסון בכל ההאשמות שיוחסו לו.
הכשל של התביעה נבע כנראה מדבקותה בכוחן של הראיות המשפטיות מבלי לייחס למשפט את ההשלכות התרבותיות והתקשורתיות המתבקשות. בתקשורת נשמעו אזרחים רבים ("משאלי רחוב") שהתבטאו שהמערכת המשפטית האמריקאית היא כזאת שמי שיכול לממן עורכי דין טובים ויש לו כח כלכלי ותקשורתי יכול לנצח משפט גם אם ביצע עבירה על החוק. הטענה הייתה שעד כה ניצלו את הכח הזה לבנים חזקים ( WASPS” ") שנתבעו למשפט ושכרו סוללה של עורכי דין מן שורה הראשונהשהגנה עליהם עד לזיכויים. לפיכך אין שום סיבה שתמנע משחור כמו או ג'יי מל"שחק את המשחק" של המשפט האמריקאי.

האמוציות הגזעיות געו לאורך כל המשפט. בספרו של פרופ' אלן דארשוויץ ,שהיה יועץ מיוחד של צוות ההגנה של סימפסון ניתן לראות המחשה ויזואלית לכך[3]. תמונה של סטוןדנטים החוזים בהקראת הכרעת הדין במשפט באחד מהקולג'ים. ניתן לראות איך כל הסטודנטים השחורים צוהלים למשמע הזיכוי ואילו הלבנים חופנים ראשיהם באכזבה. תמונה זו אמנם קטגורית מאוד אך מבליטה את ההתפלגות והגזענות שעדיין קיימת בארה"ב בסוף המאה העשרים.

ה"שד העדתי" הזה היה אחד האלמנטים שמומחי התקשורת של הפרקליטות האמריקאית לא לקחו בחשבון.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

Marzel I., Eltis K. "Revising The Limits On Judicial Expression In The Digital Age: Striving Towards Proportionality In The Cyberintimidation Context", (The National Journal of Constitutional Law 2018))

Alan M. Dershowitz Reasonable Doubts: The criminal justice System and the O.J Simpson Case