‏270.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי זכות עיכבון?

הקייס

צביקה, רווק בשנות השלושים לחייו, ביקש להכיר בת זוג בעזרת אתר הכרויות. לצורך כך פנה לדינה, בעלת אתר ההיכרויות והשידוכים היוקרתי "די דייט". דינה שמחה על התעניינותו ושלחה לו מייל ובו חוזה לרכישת מנוי. לאחר מכן הודיעה דינה בחגיגיות לעורך-דינה כי זה עתה עשתה שימוש לראשונה בחוזה החדש שניסח לשם התקשרות עם מנויים. בחוזה נכללו הסעיפים הבאים:

א.      בעל המנוי חייב בתשלום דמי מנוי חודשיים בסך של 1,000 ₪ לחודש. סכום זה עשוי להשתנות מעת לעת. 

ב.      כל צד לחוזה רשאי להפסיקו בכל עת.

ג.       דינה, בעלת האתר, תהא רשאית להציע לבעל המנוי להכיר בני/בנות זוג פוטנציאליים ובעל המנוי יתחייב להכירם או לנמק מדוע אין ברצונו להכירם – וכל זאת על-מנת להבטיח כי האתר יהיה פעיל ותוסס. לא נתן בעל המנוי צידוק מספק לסירובו להכיר בן/בת זוג פוטנציאליים, תהא דינה רשאית להטיל עליו קנס בסך של 100 ₪.

צביקה השיב לדינה וכתב לה כי אינו מעוניין לנמק את סירובו במידה שלא יהיה מעוניין להכיר מישהי, וכי הוא מתנגד לתשלום הקנס הקבוע בסעיף ג. דינה השיבה לו כי "זוהי מדיניות האתר, ומניסיוננו המנויים שלנו יוצאים נשכרים מכך בסופו של דבר. אולם אם אינך מעוניין במנוי, אוכל להפנותך לאתרים אחרים". צביקה בדק מספר אתרים אחרים שאינם נוהגים להטיל קנס דומה על מנוייהם, אולם לא מצא כי אלה היו משביעי רצון והחליט בסופו של דבר לחתום על החוזה ששלחה לו דינה. כאשר הודיע על כך לדינה, היא השיבה לו כי אמנם היא שמחה על החלטתו, אולם לאור התנגדותו הקודמת היא מבקשת להוסיף סעיף לחוזה המחייב את צביקה להפקיד אצלה פיקדון כספי בסך 500 ₪ לשם הבטחת תשלום כל קנס שיוטל עליו. צביקה הודיע לה כי הוא מסכים להפקדת פיקדון בסך 200 ₪ בלבד, ודינה הסכימה לכך.

***

לאחר שהיה מנוי באתר "די דייט" במשך חצי שנה, צבר צביקה קנסות רבים. בנוסף, דינה העלתה את מחיר המנוי החודשי לסכום של 1,500 ₪. צביקה סרב לשלם את מחיר המנוי החדש וכן סרב לשלם את הקנסות. בנוסף, דרש צביקה מדינה שתחזיר לו את סכום הפיקדון. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-9 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי).

1. סעיפים 19-20 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה).
2. סעיף 11 לחוק המיטלטלין.
3. סעיפים 5-1, 24-23 לחוק החוזים האחידים.
4. רע"א יורשי ומנהלי עזבון המנוחה מילגרום נ' מרכז משען, פ"ד נב(4) 145.