‏250.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי דוקטרינת הפורום הבלתי נאות?

קיימת תמימות דעים כי דוקטרינת הפורום הבלתי נאות, הידועה גם בשמה הלטיני forum non conveniens, מקורה במשפט הסקוטי של המאה התשע עשרה. על פי דוקטרינה זו, בית משפט המוסמך לדון בתביעה פלונית (להלן: "הפורום המקורי") יכול שלא לדון בה, אם קיים פורום זר (להלן: "הפורום החלופי"), המתאים יותר לקיום הדיון בתביעה לגופה. הנחת המוצא של הדוקטרינה היא אפוא, שסמכותו הבין-לאומית של בית המשפט המקומי השתכללה, אך מחמת נסיבותיו המיוחדות של המקרה הוא בוחר שלא להפעיל אותה הלכה למעשה. את כוחם לעשות שימוש בדוקטרינה מבססים בתי המשפט על סמכותם הטבועה. [1]

ומתי ינצלו בתי המשפט את סמכותם הטבועה כדי לא לדון בתביעה מחמת פורום בלתי נאות? עיון בגישת המשפט האנגלי (שבעקבותיו הלך המשפט הישראלי) מגלה שתי גישות: הגישה הפרה-מודרנית, שהנהיגה סטנדרטים נוקשים, והגישה המודרנית, המפעילה סטנדרט גמיש במיוחד. על פי הגישה הפרה-מודרנית הנוקשה, רק שימוש לרעה בהגשת התביעה בפורום המקורי הצדיק הימנעות מדיון בתובענה מחמת פורום בלתי נאות. לפיכך, בעוד היו מניעיו של התובע בהגשת התביעה בפורום המקורי רלוונטיים לסטנדרט הפרה-מודרני הנזכר לעיל, שיקולים של נוחות הדיון בפורום והאינטרס של מדינת הפורום בתוצאותיו היו שוליים. לעומת גישה זו, הגישה המודרנית מתאפיינת בגמישות. לצורך הקביעה אם הפורום המקורי הוא פורום נאות או בלתי נאות, אין המבחן המודרני נסמך עוד רק על מצבים של שימוש לרעה בהליך, כי אם על גורמים שונים המכוונים לבחון אם הפורום המקורי הוא "'פורום טבעי' או שמא קיים פורום טבעי זר, בעל סמכות". בעקבות אנגליה וארצות הברית[2] אומץ בישראל מבחן מרב הזיקות שיש לצדדים ולסכסוך עם הפורום שנטען להיות הפורום הנאות. לכן השיקולים שיש לשקול בקביעת התאמתו של הפורום להתדיינות הם מגוונים, ועל בית המשפט לשים לנגד עיניו את התמונה בכללותה ואת כלל הזיקות המשתקפות ממנה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

רובי סיבל משפט בינלאומי, האונ' העברית ירושלים

Shaw, M.N. (2014). International Law. Cambridge University Press.