‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מעמד האישה הבדווית ?

תוכן עניינים

מבוא

מעמד האישה הבדווית ותעסוקת נשים

האוכלוסיה הבדואית

מוצא הבדווים ותולדותיהם

תרבות האוהל והנדידה

תפקידה של האישה הבדווית על פי התפיסה המסורתית והמודרנית

מעמד האישה הבדואית

תפקיד האישה הבדואית כאם

מעמד האישה במסגרת החברה השבטית

נשים בדואיות רבות רוכשות השכלה גבוהה

מודרניות ומעמדן של הנשים הבדואיות

ריבוי נשים ופגיעה באשה הבדווית

פוליגמיה

השפעת המבנה המשפחתי על התפתחות הילד: הנושא של פוליגמיה ומונוגמיה בחברה הבדואית בישראל.

אחוז גבוה של רציחות בחברה הערבית והבדואית בפרט

מקרי רצח ב-2019*

נקמת דם באסלאם ובמיוחד בחברה הבדואית

מצבה של האישה והקשר לאלימות נגד נשים

מושג כבוד המשפחה בחברה הבדווית - ערבית בישראל

בתי המשפט ורצח על כבוד המשפחה בחברה הערבית בישראל

דיון וסיכום

רשימת מקורות

למרות השינויים שחלו בחברה הבדואית בכלל ובמעמד האישה בפרט בעשורים האחרונים, עדיין נפוצים הנישואים הפוליגמיים.

מבנה המשפחה הבדואית הפוליגמית כמורכבת מתתי משפחות, כך שכל תת משפחה מכילה את האם ואת ילדיה, ופועלת כמערכת שעומדת בראשה האם והיא זו שמטפלת בילדים.

המצוקה הכלכלית ניכרת בחברה הבדואית בעקבות שיעור האבטלה הגבוה בקרב הגברים והנשים וקיצוצים משמעותיים בקצבאות הילדים ( המקור היחידי לפרנסה בהרבה משפחות בדואיות). (וינשל, 2018)

בנוסף, המצב הכלכלי של נשים במשפחות פוליגמיות בעייתי יותר משל משפחות מונוגמיות בחברה הבדואית, שכן המשאבים הכלכליים מתחלקים בין מספר גדול יותר של נפשות והחלוקה אף תלויה בקשר שבין האישה לבין בעלה.

המציאות מורה כי נשים במשפחות פוליגמיות, לרוב נשים ראשונות, סובלות יותר מעוני ודלות ביחס לנשים אחרות בחברה הבדואית (צחור).

בכל ההחלטות הקשורות לענייני המשפחה יש לאישה השפעה רבה. לדוגמא: בנושא בחירת הבעל לבת או אישה לבן מתחשב הגבר בדעתה של אשתו. חשוב לציין כי מידת הצייתנות של האישה לבעלה באה לידי ביטוי במידה שבה היא נשמעת להוראותיו ואינה מערערת על החלטותיו. בניגוד למעמדה של האישה בספרה הביתית- משפחתית ניתן לראות כי בספרה הציבורית- שבטית מקומה שולי ביותר. האישה הבדואית אינה רשאית להשתתף בכל מוסד שבטי הפוסק בענייניי ארגון ונהלי השבט משום שהבעיות נידונות בין זקני השבט הגברים ללא ייצוג של הנשים בנוסף אסור לאישה להופיע בציבור ואפילו שיחת חולין עם גבר שמחוץ למשפחתה עשויה לעורר את זעמם של בני משפחתה.

תפקיד האישה הבדואית כאם הוא תפקיד שמהווה את המגבלה העיקרית עבור האישה. לטענתה התפקיד מעסיק את האישה במשך תקופה ארוכה, עיסוק שממלא את רוב זמנה במשך היום. גם במצב שהאישה הבדואית עובדת מחוץ לבית יש לה תפקיד נוסף בתעסוקה בבית ובגידול הילדים שאינו מותיר לה זמן לעיסוקים נוספים בעניינים ציבוריים ופוליטיים. יש לזכור כי עבור הנשים עצמן להיות אם נחשב לגורם מרכזי המשנה את האישה, ולכן נשים שלא חוו את חוויית האימהות או שלא עברו את חווית ההיריון נחשבות לעיתים לנשים לא שלמות. בשל האופי של החברה הערבית בארץ היה מעמדה של האישה הבדואית עם קום המדינה נחות מאוד בהשוואה למעמדו של הגבר. כעת אתאר מה היו הסיבות לכך מלבד הסתגרות והתבדלות החברה הערבית בארץ ישראל. המאפיין החשוב ביותר והחזק ביותר של החברה הערבית הוא המשטר הפטריאכלי שעליו יש הסכמה כללית בקרב החוקרים של החברה הערבית. מאפיין זה מתאר את ההשתלטות הגברית על ידי שליטת האב, האח והבעל בכל הקשור להטלת עונש ומשמעת כמו גם הגבלת החופש והפחד מהבעת דעות. באופן הבא האישה נכנעת לגבר ומקבלת בכניעה את כל ההחלטות הקובעות את גורלה. (וינשל, 2018)

(בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

אליעד וינשל, סוגיית הבדואים בנגב, בין פתרון אזרחי לסכסוך לאומי, ספרי חמד, 2018.

יגאל צחור, הבדואים - החצר האחורית שלנו, הוצאת כרמל

לא חסינה