‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מה מידת המוסריות בשימוש בילדים בפרסומות?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

תחליפי מוסר

החוק כתחליף מוסר

מגבלות החקיקה

מגבלות האכיפה

יישום החוק כתחליף מוסר

השוק כתחליף מוסר

תפיסת האדם בכלכלה לקויה:

הארגון העסקי כתחליף מוסר

ניתוח מוסרי – עקרונות מוסר :

ניתוח על פי עקרון התועלתנות

ניתוח דאנטולוגי על פי קאנט

החובות והזכויות של האדם מתחלקים לשני סוגים:

יישום עיקרון התועלתנות על פרסומות לילדים

תחליף מוסרי

השוק:

תחליף מוסרי סביבה חברתית:

המציאות בפרסומות

רגולציה

מדוע יש צורך ברגולציה?

סוגיות תיאורטיות הקשורות בתחום הרגולציה

רגולציה בפרסום לילדים:

אתיקה פרסום ומסחור

ה-Tweens הישראלים

הרווח הטכנולוגי הבין דורי

הרגולציה בישראל של פרסום לילדים

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

בעקבות מחקרן של למיש, ריב”ק ואלוני, בו הן הראו שהאינטרנט הופך למדיום המרכזי של ילדים בישראל, ואת הבעייתיות בתיווך ההורים בין הילדים לרשת, בניסיון להגן עליהם מפני פגיעה או הטעייה, הולידו את הצורך לבחון את הדרכים בהן גופים מסחריים באינטרנט מהווים סיכון לילדים, ואת רמת התאמתה של הרגולציה הקיימת על פרסום, לטכנולוגיית האינטרנט המתפתחת. בגלל היקיפו המצומצם של המחקר, התמסחרות הילדים והשפעותיה הינם הנושא המרכזי המנותח במאמר זה.

בישראל, הרגולציה בהקשר הספציפי, של פרסום לילדים, קיימת בחוק הגנת הצרכן. כתיקון לחוק,  הותקנו גם תקנות לגבי פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים, אשר מציבות עקרונות עשה ואל תעשה לפרסומות ולדרכי שיווק המכוונים לקטינים. העקרונות והכללים לעשיית פרסומות (סעיף 2) דורשים שהמידע יהיה אמיתי ומדוייק (סעיפים 2.4,2.6,2.7), מתאים לרמת הידע (סעיפים 2.1,2.3) והערכים החברתיים המקובלים כחיוביים (סעיף 2.2) ומבקש לצאת מתוך הכרה שילדים עלולים לפגוע בעצמם כתוצאה מהשפעות הפרסומת (סעיף 2.5).

 בכדי לא להשאיר את פירוש ההמלצות למפרסמים, החוק מציג 2 קטגוריות “על תעשה” עקרוניות על הפרסום. הטעייה מחמת גיל, תמימות וחוסר ניסיון של הילדים (סעיפים 3,6) ואיסורים מחמת פגיעה גופנית (סעיפים 4,5,7).

 כדי למנוע סיכסוכים משפחתיים, החוק אוסר פרסום הקורא לילד להפציר בהורים או באדם אחר, לרכוש עבורו את המוצר המפורסם (סעיף 3.5). סעיף זה אומנם נמצא בתוך סעיפי ההטעייה אבל, שור, מציג שסירוב ההורים יכול לעתים לפגוע ביחסים בין ההורים והילדים, מה שמשייך אותו מבחינת מאמר זה וההגיון הסביר, לסעיפי הפגיעה ולא הטעייה.

 למרות שחוק הגנת הצרכן מציין שמדובר בכל תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, קיימים גם כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלויזיה) (1994), שבעצם מיישמים את חוק הגנת הצרכן על הטלוויזיה והרדיו. כללי הרשות אינם מוסיפים תקנות אתיות לחוק בהקשר לפרסום לילדים, אך כן מדגישים במיוחד את אלמנט מניעת הטעייה והפגיעה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

דוח 2021 מכון TGI, פלח שוק: פרסום, ת"א, 2021

נחמיאס, ד' ומידני, א' (2018). מדיניות ציבורית-יסודות ועקרונות. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי (2018, הוצאת נבו)

א' גבע, מוסר ועסקים: מקבילים נפגשים (הוצאת המרכז לאתיקה בירושלים והקיבוץ המאוחד