‏290.00 ₪

 שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי משק המים בישראל, תפקוד רשות המים, מכסות המים לחקלאות?

 תוכן עניינים

מבוא. 

הקצאות מים ורשיונות הפקה. 

הקצאת מים לשימוש חקלאי 

חקלאות פרטית. 

קיבוצים ומושבים.. 

השבת קולחין 

הקצאת מים לשימוש תעשייתי 

הקצאת מים לשימוש ביתי וציבורי 

מי קולחין ושלחין לחקלאות. 

הגדרות. 

פיצוי החקלאים.

השפעת הקיצוץ על החקלאים..

השפעת הקיצוץ במכסות המים על היקף התוצרת החקלאית ועל מחירה. 

רשות המים..

הפרטה. 

הפרטה במשק המים.. 

הרפורמה בתעריפי המים והביוב לצרכן הפרטי 

תאגידי המים והרשויות המקומיות מככבים בדו"ח תלונות הציבור. 

התפלה. 

ספסרות מים.. 

דו"ח ועדת החקירה של משבר המים

משבר מים- האומנם?. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

עבודה זו תעסוק במשק המים בישראל בתפקוד רשות המים ובקיצוץ במכסות המים לחקלאות.

ישנו קיצוץ מתמשך במכסות המים השפירים לחקלאות ובהשפעותיו על החקלאות והחקלאים בישראל. בסמינריון נתונים על צריכת המים בישראל בעשור האחרון, בחקלאות, בתעשייה ובמשקי-הבית ונתונים על השימוש במים שפירים ובמי קולחין בחקלאות. הסמינריון סוקר את ההחלטה שהתקבלה על קיצוץ במכסות המים לחקלאים, את השלכות הקיצוץ על החקלאים ואת הפיצוי שניתן להם בגין קיצוץ זה.

לקיצוץ במכסות המים אמורה להיות השפעה ישירה על היקף התוצרת החקלאית, בשל ההימנעות מניצול שטחים חקלאיים והירידה בהיקף התוצרת עקב ירידה בהשקיה. עם זאת, כפי שמציינת אביבה וקנין, רכזת בכירה באגף לשיווק תוצרת חקלאית במשרד החקלאות, בשלב זה לא ניכרת השפעה של הקיצוץ במכסות המים על מחיר התוצרת החקלאית בשווקים. גם בעבר לא היה לקיצוץ השפעה ניכרת על מחיר התוצרת.להערכת רשות התכנון במשרד החקלאות, לקיצוץ במכסות המים תהיה השפעה ברורה על היקף הגידולים החקלאיים. לדברי תניב רופא, סגנית מנהל הרשות לתכנון כלכלי במשרד החקלאות, לא ניתן להעריך את השפעת הקיצוץ במכסות המים על היקף התוצרת ועל מחיר הפרי, שכן רוב המשקים בישראל הם משקים מעורבים, והחקלאים מחליטים בעצמם לאיזה סוג גידול יינתנו המים; על כן ניתן לבחון את ההשפעות רק בדיעבד.שימוש במי קולחין כתחליף למים שפירים. [1]

ענף החקלאות מתקרב להשלמת המעבר משימוש במים שפירים לשימוש במי קולחין. מדינת ישראל היא אחת המדינות המתקדמות בעולם כולו בטיהור מים ובשימוש חוזר במי קולחין. למעט באזורים שבהם אי-אפשר להשתמש במי קולחין בשל הקרבה למקורות מים שפירים (לדוגמה, אגן ההיקוות של הכינרת) ובאזורים שבהם אין די מי קולחין (לדוגמה, צפון רמת-הגולן והגליל העליון), החקלאות בישראל עוברת משימוש במים שפירים לשימוש במי קולחין ובמים אחרים (למשל מי שיטפונות). לעומת 1.5 מיליארדי קוב מים שפירים בשנה - כמות המים שנעשה בה שימוש בתחילת המעבר לשימוש במי קולחין, בעתיד רק כ-300-250 מיליון קוב מים שפירים יעמדו לרשות החקלאים. הצלחת המהלך תלויה בהעמדת כמויות מספיקות של מי קולחין לרשות החקלאים.

כיום כל מי הקולחין שאינם מוזרמים לנחלים או לים מופנים לחקלאות, אף-על-פי שאפשר להשתמש במי קולחין גם בגינון ובתעשייה. מבחינת איכות מי הקולחין, השפד״ן הוא המקור המרכזי לאספקת מי קולחין שעברו טיהור שלישוני; שאר מפעלי ההשבה, גם הפרטיים וגם המפעלים של ״מקורות״, מטהרים מים בעיקר ברמה שניונית. [2]

לדברי נח הקר, רפרנט מים באגף התקציבים, בשנים הבאות מתוכננת הרחבת הבנייה של מערכת מפעלי קולחין ושינוע מי קולחין ארצית. עד היום הושקעו בתוכנית זו יותר מ-800 מיליון ש״ח - כ-600 מיליון ש״ח ב-2008 ו-205 מיליון ש״ח ב-2009. המטרה היא שבעוד שנתיים כ-90% ממי הקולחין ישמשו את החקלאות.לדברי יורם תמרי, אחראי מים בהתאחדות חקלאי ישראל, יש צורך בהקמת מאגרים ומכוני טיהור שיאפשרו ניצול של לפחות כ-140 מלמ״ק מי קולחין נוספים, שהיום אינם מנוצלים. גם לדברי איציק כהן, רכז אגף המשק בהתאחדות המושבים לחקלאים, יש בענף החקלאות צורך בכמות רבה יותר של מי קולחין, אולם אין די מי קולחין העומדים לרשות החקלאים (לדוגמה בשל העדר תשתית להעברת מי קולחין ממפעלי הטיהור לאזורים חקלאיים).ייקור תעריף מי הקולחין השניוניים לחקלאות

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 ברברה קינגסולבר, מקור החיים, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 143

חיים גבירצמן, משאבי המים בישראל, ירושלים תשס"ג