‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פירוק חברה, חדלות פרעון בדיני תאגידים?

תוכן עניינים

מבוא

מהותו של הפירוק

דיני המפרק ומטרותיו

גישה ימנית (פחות התערבות המדינה)

חסרונות הגישה הימנית

גישה ימנית בהקשר של פירוק חברות

הכרה בזכויות קנייניות

מעמדם הנדחה של בעלי המניות

מטרות דיני הפירוק

גישה שמאלנית (התערבות של המדינה)

יחסה של כל אחת מהגישות לערכי החירות והשוויון:

גישה שמאלנית בהקשר של פירוק חברות

עקרון השוויון בין נושים: התערבות המדינה (המחוקק) שחברה בע"מ לא תוכל להעדיף נושה אחד על פני שני

הגבלת מסת הנכסים הניתנת לחלוקה לנכסי החברה ע"י הרשויות

התערבות המדינה: העברת השרביט לאדם ניטראלי ומקצועי

המפרק, סמכויותיו וחובותיו

1. מפרק זמני, המתמנה לפני מתן צו הפירוק:

2. מפרק זמני, המתמנה לאחר מתן צו הפירוק ולפני מינויו של המפרק הקבוע:

3. מפרק קבוע:

סמכויות המפרק מוגדרות בסעיף 307 לפקודת החברות:

סוגי פירוק

פירוק מרצון:

פירוק חברה מרצון ע"י נושים

פירוק ע"י בית המשפט:

פירוק בפיקוח בית המשפט:

הליכים חלופיים לפירוק חברות לאור הגישה הימנית והשמאלנית

טבלת השוואה בין ההליכים

דוגמאות לברירת הליך השיקום או הפירוק בתיקים בולטים בישראל:

אי די בי חברה לאחזקות בע"מ - הליך מסוג שיקום

קלאבמרקט

קבוצת חפציבה הליך מסוג פירוק.

פרשת ענבל אור

פרשת חברת אדמה לשיווק קרקעות חקלאיות בבעלות אורן קובי

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה זו בנושא נושא: פירוק חברה, חדלות פרעון תאגידים.

חברה נולדת עם ייסודה וחדלה להתקיים מבחינה משפטית עם פירוקה. הן ייסוד החברה והן פירוקה מחייבים תהליכים פורמאליים מסוימים. עיקרו של הליך הפירוק הוא שינוי מוחלט של ישות החברה מחברה הפועלת כעסק חי לחברה בכינוס נכסים[1]. מרגע שהוגשה בקשת פירוק כנגד החברה, על החברה חלים דיני פירוק חברות בהתאם לחוק[2].

תהליך פירוק חברות הינו תהליך ממושך ולכן רצוי להקדים ולבצעו על מנת להימנע מהצטברות חובות או מביצועו תחת לחץ שמוטלים על החברה והדירקטורים עיצומים כספיים. לפיכך, קיימת חשיבות רבה להתנהלות משפטית נכונה. פירוק החברות הינו הליך שמביא לסיום קיום חייה של החברה אצל רשם החברות ומביא למעשה לפירוק הקשר החוזי בין החברה לבין עובדיה.

יכולות להיות מספר סיבות לפירוק חברה, בד"כ עקב קשיים כלכליים של החברה, חילוקי דעות מהותיים בין בעלי המניות בחברה, רצונם של בעלי מניות בחברה לממש את השקעתם או חוסר פעילות של החברה והחלטה על פירוקה על מנת להפסיק את תשלומי האגרות השנתיות לרשם החברות. [3]

פירוק החברות בישראל יכול להיעשות ב-3 דרכים:

v       פירוק חברה בידי בית משפט

v       פירוק חברה מרצון,

v       פירוק חברה בפיקוח בית משפט.

דיני הפירוק מוסדרים בפקודת החברות משנת 1929 ולא תואמים את המציאות העכשווית,

עקב כך חוקק קודקס חדש בדיני חברות והוא חוק החברות התשנ"ט, אולם חוק החברות לא עוסק בנושא פירוק חברות. על פי ס' 367א.1 לחוק החברות, החוק משאיר בעינן את ההוראות של פקודת החברות.

בעבודה זו נדון בנושא פירוק החברה: מטרות הפירוק, עקרונות היסוד שעליו מתבסס,

אופן ביצועו והחלופות השונות לביצועו. בנוסף, נרחיב על סוגי המפרקים הקיימים, סמכויותיהם וחובותיהם.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018

פרופ' דוד האן דיני חדלות פירעון (מהדורה שנייה, לשכת עורכי הדין) ( 2018)

עומר קמחי "‏דיני חדלות-פירעון – מגישה חברתית לגישה כלכלית" עיוני משפט ל"ו 1,2

Ekstein A. "Skin in the Game: Aligning the Interests of Credit Rating Agencies, Proxy Advisors, and Investors" Harvard Business Law Review (2017).