‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פיצוי בגין פגיעה בהליך הפלילי?

תוכן עניינים

מבוא    

הנושא הראשון - פיצוי לחשוד שנעצר ללא סיבה מצדקת     

מוסדר בסעיף  לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)

דוגמא לפסיקה משנת     

פיצוי מפגינים בגין מעצר בניגוד לחוק       

הנושא השני - פיצוי לחשוד או לנאשם בשל זיכוי    

מוסדר בסעיף  לחוק העונשין      

עילה ראשונה לפסיקת פיצוי – זיכוי          

עילה שניה לפסיקת פיצוי – נסיבות אחרות המצדיקות זאת

פסיקה מביהמ"ש המחוזי בחיפה 

פיצוי נאשם שזוכה בחמישה מיליוני שקלים- פרשת עמוס ברנס       

הנושא השלישי - פיצוי למתלונן (קורבן העבירה)    

מוסדר בסעיפים - לחוק העונשין, ובסעיפים ג(א)() + ג(ד) לחסד"פ  

דגמים שונים לפיצוי : משפט משווה          

הדגמים האמריקניים והאנגליים   

אנגליה 

סוג העבירה שבגינה מפצים        

מידת ההוכחה הנדרשת 

סיכום ביניים     

סיכום   

ביבליוגרפיה      

עבודה זו עסקה בנושא פיצוי בהליך הפלילי: פיצוי לחשוד שנעצר ללא סיבה מצדקת, פיצוי לחשוד או לנאשם בשל זיכוי, פיצויים לקרבן העבירה מתלונן.

במשפט הפלילי יכול וייפסקו פיצויים במקרים מסויימים ונדירים. המשפט הפלילי מושתת על ענישה ודוקטרינת הפיצויים בו נראית לעיתים כ"נטע זר" מעולם המשפט האזרחי.

פיצוי לחשוד שנעצר ללא סיבה מצדקת: נעצר אדם ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, ומצא בית המשפט שלא היה יסוד למעצר, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי האדם, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לו פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית המשפט. [1]

פיצוי לחשוד או לנאשם בשל זיכוי : הוראת סעיף 80 לחוק העונשין[2] קובעת את המקרים בהם ניתן לפסוק הוצאות הגנה מאוצר המדינה.

כפי שעולה ממילות החוק, פיצוי על-פי סעיף זה יינתן כאשר מתקיים תנאי סף לפיו הנאשם זוכה או האישום נגדו בוטל וכאשר בנוסף מתקיים אחד משני המקרים:

1.לא היה בסיס לאשמה;

2.קיימות נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי.

פיצוי לנפגע עבירה הינו תשלום המושת על אדם במשפט פלילי כעונש ומועבר לנפגע העבירה.

הדיעות חלוקות בשאלה האם הפיצוי הוא פיצוי אזרחי הנלווה להליך הפלילי, או עונש פלילי המשולם לנפגע העבירה.

לשיטה זאת, דרך המלך לקבלת פיצוי מלא על הנזקים שנגרמו הוא בהליך אזרחי נפרד. אולם יש החולקים על עמדה זאת וטוענים שהמטרה היא לתת פיצוי לנפגעים, שברובם לא יגישו תביעה אזרחית נפרדת.

קורבן העבירה יכול לתבוע את העבריין במשפט אזרחי. הוא יכול לעשות זאת בעילות של תקיפה, מירמה, גניבה וכיו"ב, הכל לפי הנסיבות. מכוח סעיף 42א לפקודת הראיות[3] פסק הדין המרשיע בהליך הפלילי ישמש ראיה כמעט חלוטה במשפט האזרחי. כלומר קורבן העבירה לא יצטרך לשוב ולהוכיח את אשמתו של העבריין לצרכי הפיצוי האזרחי. זהו יתרון בלתי רגיל. יחד עם זאת, הוא יצטרך להוכיח את נזקיו על מנת לקבל פיצוי מתאים, כפי שהוא דורש.

במסגרת התביעה האזרחית יכול קורבן העבירה לקבל פיצוי על כל נזקיו – הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, כאב, סבל ואובדן הנאות חיים (מה שמכונה בשפה עממית "עגמת נפש"), עזרת צד ג' וכיו"ב.

במשפט הפלילי לעומת זאת[4], עד לאחרונה לא נכלל קורבן העבירה בין הצדדים לתיק כלל, וודאי שלא קיבל פיצוי על פגיעתו. כאמור ההליך הוא בין החברה לעבריין, לא בין הקורבן לעבריין. לפיכך, אפילו נענש העבריין, ואפילו נענש קשות, לקורבן העבירה לא צמחה מכך תועלת כלשהי. הוא נותר ללא הפיצוי הכספי. עונש מאסר של העבריין רק הקטין את הסיכוי לקבל פיצוי, שכן עתה העבריין אינו משתכר, ולכן אינו יכול לשלם.

מצגת פיצוי פלילי, רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

יעקב קדמי על הראיות חלק רביעי ( אונ' ת"א, דיונון, מהדורה משולבת ומעודכנת)‏

יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין כרכים א'-ג' (מהדורה שלישית).