‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי העדפה מתקנת מגדרית?

תוכן עניינים :

1.מבוא

2. נשים בשוק העבודה
3. מושג השוויון על משמעויותיו השונות

4 . המצב במשפטי

5. מדד השוויון - השוואתי
6. דיון : העדפה מתקנת – האמנם ?
7. מסקנות, המלצות, דעה אישית
8. ביבליוגרפיה

 שנים רבות המונח אפליה מתקנת או בשמו הנכון העדפה מתקנת מלווה אותנו במסלול שוויון ההזדמנויות בין המינים והגזעים. במסגרת תכניות העדפה מתקנת אלה מבקשות אלו לפצות, את אלו אשר חשים כי הם מופלים לרעה וליצור מצב בו הם לכאורה יופלו לטובה. קיימים לא מעט הישגים בנושא כגון התיקון לחוק החברות הממשלתיות, המשריין לנשים מקומות בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, ועתירת שדולת הנשים שבעקבותיה בוטל מינוים של שלושה מועמדים גברים שנבחרו למלא תפקיד של דירקטורים. בהתאם לעקרון זה חוקקו חוקים לקידומו, והעניין הגיע גם מספר פעמים לדיון בביהמ"ש. (הרצוג, חזן, קרצ'ק)

המושג "שוויון" מלווה חברות שונות מזה שנים רבות וישנם מושגי משפט אשר מתבססים על מתן זכויות שוות לפרט ועל ההגנה עליהן. האפליה המתקנת מתבססת על מתן ״זכויות״ בשוק העבודה לקבוצות של בני אדם ולא לבני אדם יחידים. מעדיפי העדפה המתקנת סוברים כי לנשים קיימת ״זכות״ לייצוג מספרי מסוים, המבטלת את זכותו של האדם היחיד להישפט על סמך כישוריו ומעשיו, וליהנות מתהליך נאות במינוי המקצועי ובמערכת המשפט (שריון).

ראוי אף לציין שהעדפה מתקנת מתבססת אך ורק על ניסיון לתקן אי שוויון בתוצאות ולא אי שוויון בהזדמנויות. המצדדים בהעדפה המתקנת טוענים שבכל מקרה שבו מתגלים פערים בתוצאות, מוכיח הדבר שלא התקיים שוויון בהזדמנויות. ועל כן מוצעים פתרונות כגון אילוץ שוויון בתוצאות באמצעות מכסות ושריונים כלומר במידה מסוימת ניתן לומר שאין זו העדפה מתקנת אלא שאיפה להומוגניות ( פלאוט').

חשוב לציין, שהעדפה מתקנת נועדה על מנת להתמודד עם אפליה שיטתית שהיא תוצר של מבנה חברתי ולא אפליה כנגד אדם מסוים באופן ישיר או אישי. ההנחה הינה שכאשר יש אפליה בחברה הרי שהיא רווחת ונוגעת בתחומי החיים השונים והעדפה המתקנת באה לשבור את אותם סטראוטיפיים ומחסומים מבניים וכי על החברה לוודא כי לקבוצות שונות בחברה ניתנות הזדמנויות שוות , ובמקרה של העדפה מתקנת החברה למעשה מכירה בזכויות קבוצתיות והתוצאה לא נמדדת ע"פ כישוריו של הפרט אלא ע"פ ההקשר החברתי. (פלאוט').

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2025)

פרופ' הנרייט דהאן כלב, נשים בישימון: מרי וסירוב בשולי החברה, הוצאת רסלינג.

הרצוג, ח', חזן, נ', קרצ'ק, ה' ."מדד המגדר- אי שוויון מגדרי בישראל". מכון ון ליר בירושלים.

דינה חרובי וטלילה קוש-זוהר. פורצות גדרות : חינוך ומגדר בשדות שיח מגוונים. תל אביב : גמא ; הקיבוץ המאוחד

תח-9 LKM