‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שימוע בדיני עבודה?

תוכן עניינים

מבוא

עבודה זו תעסוק בשימוע בדיני עבודה.

איזה עובד זכאי לשימוע?

זכות הטיעון בהקשר לזכות השימוע

חקיקה : זכות הטיעון והשימוע

אילו פיצויים נותן ביהמ"ש לעובד שפוטר בלא שימוע

פסקי דין

זכות השימוע לפני פיטורין

העובד מחויב לקבל הזדמנות כנה להביע את עמדתו לנוגע לסיום העסקתו

כללים חשובים לקיום הליך שימוע תקין

דוגמאות מפסיקות בית הדין לעבודה לפסיקת פיצוי כספי במקרה של פגמים בהליך הפיטורים:

תאוריית הבלון" מתוך מאמר של ד"ר יניסקי רביד .

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה זו תעסוק בשימוע בדיני עבודה.

לפי החוק, המעסיק אינו רשאי לגרום לפיטורין, טרם נאמרו לעובד מהן הנסיבות האמיתיות לסיום העסקתו, בין אם מדובר בצמצום היקף העובדים בחברה, אי שביעות רצון מתפקודו של העובד, או שינויים במבנה הארגוני ובשיטות העבודה. העובד נדרש לקבל הזדמנות כנה להביע את עמדתו בנוגע להחלטה על פיטוריו ואת האפשרות לשפר את דרכיו וביצועיו המקצועיים במסגרת תפקידו.

העובד מחויב לקבל הזדמנות כנה להביע את עמדתו לנוגע לסיום העסקתו

 העובד מחויב לקבל הזדמנות כנה להביע את עמדתו לנוגע לסיום העסקתו על מנת שהעובדים ירגישו בטוחים ומוגנים במקום עבודתם, החוק במדינת ישראל מקנה להם זכויות, כמו דמי הבראה, דמי חופשה ופיצויי פיטורין. אך חשוב מאוד לדעת כי המעסיק אינו רשאי להחליט לפטר את העובד לפני שהוא העלה בפניו את הנסיבות להחלטה להביא לסיום עבודתו והוא מחויב על פי החוק, לשמוע בתום לב את דבריו של העובד ולתת לו את האפשרות לשפר את ביצועיו בעבודה, או לתקן את הנסיבות שהובילו להחלטה על הפיטורין. 

 זכות השימוע מעניקה לעובד את היכולת להביע את עמדתו בדבר פיטוריו בפני מעסיקיו, טרם התקבלה ההחלטה על הפיטורין, במטרה לשנות את הרושם שנוצר ולהשפיע על ההחלטה המתגבשת. במסגרת הליכי השימוע לעובד ניתנת הודעה מוקדמת לגבי מועד השימוע, והוא מקבל את הזמן שנדרש לו על מנת להתכונן כראוי לקראת השיחה עם הממונים עליו והוא רשאי להתייעץ עם גורמים מקצועיים, כמו עורכי דין, או חברי ההנהלה, בנוגע לנסיבות שבגללן הוחלט לפטר

בתי הדין לעבודה קבעו, בשנים האחרונות, בשורה ארוכה של פסקי דין כי לא רק עובד במגזר הציבורי אשר עומד להיות מפוטר זכאי לשימוע, אלא גם עובד במגזר הפרטי זכאי לשימוע בטרם עומדים לפטרו. בהנחה שבית הדין לעבודה מצא כי לא נערך לעובד שימוע, איזה סוג פיצוי ראוי ליתן לעובד ולהשית על המעביד? האם 'סתם' פיצוי בגין עוגמת נפש, או שמא פיצוי ממוני, בגין אובדן השתכרות שהייתה מתאפשרת לעובד לו היה ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה?

שאלה זו נדונה בתע"א 9347-07 רוית צורדקר נ' עו"ד ניר הראל, פורסם בנבו .

בית הדין לעבודה (כבוד השופט לובוצקי) ציין, באותה פרשה, כי הפיצוי בגין הפרת "חובת השימוע" נפסק בגין נזק ממוני שעניינו – הפסד השתכרות צפוי אשר "יתכן והיה נמנע לו התאפשר לעובד להשמיע את טיעוניו ולמנוע את פיטוריו" (ע"ע 93/07 גיורא ארבל נ' נ.א.ס.ס. נוירומקולר סטיליולשין סיסטמס בע"מ, ניתן ביום 9.11.08). לאחר שאבחן השופט לובוצקי את ההלכה הפסוקה, יישמה באשר למקרה הנוכחי: [2]

"התובעת העידה כי לאחר פיטוריה לא הצליחה לאתר מקום חלופי להתמחות משך כ-8 חודשים ועד ליום 7.2.08, שאז התחילה להתמחות במשרד חדש. גם אז היא נאלצה לבצע את תקופת ההתמחות במלואה מחדש, שכן לא הצליחה לאתר מקום שבו ניתן להתמחות באופן חלקי בלבד. עם זאת התובעת אישרה כי במהלך אותה תקופה היא זכתה לקבל דמי אבטלה ודמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי בהיקף של 18,843 ₪. יש גם לקחת בחשבון שמדובר בתקופת העסקה קצרה (חודשים ספורים) ואין לגזור גזירה שווה במצב כזה, מנסיבות שבהן עובד מפוטר לאחר שנים רבות. בהתחשב בחומרת הפגם של אי עריכת שימוע ומנגד בתקופת העסקתה הקצרה של התובעת, יש להעמיד את הפיצוי בגובה שתי (2) משכורות ובסך כולל של 7,772 ₪".

הנה אם כן, ככל שפיטורין מתבצעים בלא שימוע מקדים, תקום לעובד זכאות לפיצוי ממוני בגין הפסד ההשתכרות שהיה יכול להשתכר אלמלא הפיטורין. עורך דין דיני עבודה יכול לסייע לאדם שפוטר שלא כדין לעמוד על סיכויי תביעתו, כמו גם להגיש תביעה כנגד המעביד במידת הצורך, כאשר הפיטורין היו שלא כדין, נעשו בלא שימוע וכדומה ואף במקרים מסוימים לבטל את הפיטורים ולהחזרת העובד לעבוד סדירה.  

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

יצחק לובוצקי סיום יחסי עבודה, הוצאת לשכת עורכי הדין

י' רחמים זכויות העובדים בעת חילופי מעבידים  

השופט מנחם גולדברג, עו"ד נחום פינברג דיני עבודה, הוצאת סדן