‏290.00 ₪

שאלת המחקר:
ביחס לעבירת ההמרדה מהו האיזון בין חופש הביטוי לגזענות ובגבולות חופש הביטוי בכל הקשור לכהני דת? 

תוכן עניינים

מבוא..............3

השפעה של אנשי דת...............8

מנהיגות רוחנית..............8

מנהיגים רוחניים בעולם..............9

אייתוללה..............9

כומר..............9

רב..............10

פוסק הלכה..............11

עבירת ההמרדה..............12

ביטוי גזעני, המרדה, הסתה..............12

פס"ד אלבה..............14

חופש הדת..............26

חופש הדת לפי סימן 83 לדבר המלך במועצתו, 1922..............29

משפט משווה..............32

ארה"ב..............32

אירופה..............35

הולנד..............36

מקרי הסתה ופרשת תאו ואן גוך..............36

פרשת וילדרס..............37

סיכום..............39

ביבליוגרפיה..............41

עבודה זו עוסקת בעבירת ההמרדה איזון בין חופש הביטוי לגזענות ובגבולות חופש הביטוי בכל הקשור לכהני דת.

המשפט הישראלי מכיר הן בחופש הביטוי והן בזכות להגנה מפגיעה ברגשות כתוצאה מביטוי גזעני כערכי יסוד הראויים להגנה. הכרה זו מעוררת את שאלת היחס בין שני ערכים אלה.
ההתנגשות האפשרית בין הזכות להגנה מפני ביטויים גזעניים לבין הזכות לחופש ביטוי יוצרת "מתח בלתי פוסק".

הגבלות רבות מוטלות על ביטויים הפוגעים באינטרסים חברתיים חשובים. למשל סעיפי חוק אלו: סעיף 144ב לחוק העונשין, האוסר על פרסום הסתה לגזענות, סעיף 4(א) לפקודת מניעת טרור, תש"ח - 1948, האוסר על דברי שבח, אהדה ועידוד למעשי אלימות, וסעיפים 133-134 לחוק העונשין, האוסרים על המרדה. העיסוק הבלעדי בסעיפים אלה דווקא, למרות קיומן של הגבלות רבות אחרות, תובע הסבר.
שלושת הסעיפים שנמנו לעיל מגבילים בעיקר ביטוי פוליטי - ביטוי הנהנה מהגנה מיוחדת במשטר הקונסטיטוציוני שלנו, כמו גם במערכות משפטיות אחרות[1]. ביטויים טיפוסיים הנופלים לגדר סעיפים אלה הם ביטויים פוליטיים קיצוניים הקוראים לאלימות, לשנאת מיעוטים או להתקוממות כנגד השלטון. כל אחד מסעיפים אלה זכה לדיון מפורט בבית-המשפט, שכלל, בין היתר, דיון מפורש בנחיצותו של מבחן אפשרות ההתממשות. אלא, שתוצאת העיסוק השיפוטי בשלושה סעיפים אלה עלולה להותיר את המשפטנית אובדת עצות. למשל, מי שנשתכנעה על-ידי השופט מצא בפסק-הדין אלבה כי לצורך סעיף 144ב(א) לחוק העונשין (הסתה לגזענות) די במבחן הכוונה, עלולה לנוע בחוסר נחת כאשר תקרא את פסק-הדין בעניין כהנא, העוסק בסעיפים 133-134 לחוק העונשין. לעומת זאת, אם תשתכנע קוראת פסק-דינו של הנשיא ברק כי יש מקום לשקול ברצינות את אימוץ מבחן אפשרות ההתממשות ביחס לסעיף 144ב, היא עשויה להרים גבה כאשר תקרא את החלטתו של הנשיא ברק עצמו באותו פסק-דין ביחס

לסעיף 4(א) לפקודה למניעת טרור. עיון בשלושה סעיפים אלה יכול לשמש בסיס נאות לדיון ברציות השימוש במבחן אפשרות ההתממשות[2].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

רות גביזון "מדינה יהודית ודמוקרטית: זהות פוליטית, אידיאולוגיה ומשפט" עיוני משפט יט 631.

ליאב אורגד "המיעוט הערבי בישראל וחובת שירות ביטחון" המשפט, גיליון 19, 26.

אילנה דיין אורבך "המודל הדמוקרטי של חופש הביטוי" עיוני משפט כ 377.