‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הדרת עניין והומלסים?

תוכן עניינים

מבוא.

עוני כבסיס לאפליה

"לא בחצר האחורית שלי" (nimby).

מה משמעות המושג nimby ובאיזה אופן זה בא לידי ביטוי ?

שאלת המחקר

עניים כקבוצה חברתית. 

תרבות העוני 

מעמד העוני

חסרי בית בישראל. 

כמה אנשים בישראל הם חסרי בית?

משרד השיכון 10

משרד הרווחה

זכויות חברתיות של חסרי בית

סוגיות משפטיות הנוגעות למעמד המשפטי של חסר הבית

לקונות (חוסרים) בחוק. 

חוקיות כפיית טיפול על הומלסים

העצמת הפרט במשפט. 

מקרי בוחן:

סוגיית הNIMBY- דוגמאות קונקרטיות. 

בג"ץ 10463/08 המרכז לקידום פליטים אפריקאיים ואח ' נ' משרד הפנים ואח'- עתירה בהולה לצו על תנאי ולצו ביניים ובקשה לקביעת דיון דחוף. 

בג"ץ  יש דין נ' המנהל האזרחי (בג"ץ המחצבות) 

האם אכן ישנה אפליה של עניים?. 

המצדדים.. 

המתנגדים.. 

האשמים.. 

הפסיקה בישראל- הלך הרוח של בית המשפט. 

פתרונות אפשריים.. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

משבר הקורונה הפך את העניים לעניים יותר ואת העשירים לעשירים יותר.

העבודה עוסקת בהדרת הומלסים תוך ניתוח מקרי בוחן. סוגיית NIMBY (לא בחצר האחורית שלי) היא סוגיה מורכבת וכואבת.

התופעה של חסרי בית בישראל היא חדשה באופן יחסי והחלו להתוודע אליה בערים הגדולות בישראל החל  משנות התשעים. בזמן שבתחילת שנות התשעים נראו בת"א מעט מאוד חסרי בית, כבר היו כמעט 1000 מחוסרי דיור.  היו כמעט 3,000 הומלסים שגרים ברחוב ומוכרים לשירותי הרווחה. עם השנים, מספרם רק הלך וגדל.

בשנים הראשונות לקום המדינה היו חסרי בית רבים בערים הגדולות, אולם תופעה זו נגוזה עם השנים. חלק מחסרי הבית הגרים ברחוב הצליחו לחזור למוטב בזכות עצמם, או על ידי סיוע של שירותי הרווחה, וחלק מהם הוכנסו לטיפול במוסדות סגורים המטפלים בבריאות הנפש. בדרך זו, עד לשנות התשעים אי אפשר היה למצוא כמעט חסרי בית ברחובות. העלייה הגדולה ממדינות  חבר העמים בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים השיבה את תופעת מחוסרי הדיור לערים הגדולות בישראל. היקף התופעה בתחילת המאה העשרים ואחת גרם ל-10 רשויות מקומיות בישראל להשתמש ביחידות מיוחדות שיטפלו בחסרי הבית במימונו של משרד הרווחה.

קשה מאוד לקבוע את מספרם של כל חסרי הבית שיש. מאחר ובעיית המגורים בעבור חסרי בית היא לרוב לפרק זמן קצר, ולפעמים גם מחולקת לפרקי זמן. אולם, אין המשמעות היא שאי אפשר לאמוד באופן סביר את היקף התופעה ולעמוד על המתווה של חסרי הבית. ישנן מספר שיטות לפיהן מעריכים את כמות חסרי הבית בעולם.

מעבודה זו עלה כי הנושא מורכב וחילוקי הדעות אודותיו עוסקים אפילו בשאלה הבסיסית ביותר האם בכלל קיימת אפליה. במידה והאפליה אינה מתרחשת, אפשר להוסיף לפעול כפי שהיה עד עכשיו. אולם במידה וקיימת אפליה, לדעתי, אנו כחברה צריכים לעשות מעשה על מנת למנוע אותה. לנוכח העובדות שהועלו, ארגונים ועמותות המסייעים ופועלים למיגור התופעה, קל יותר למנוע אותה. הנתון הידוע שביהמ"ש אינו מצדד בתופעות שמקורן ב-NIMBY, אף היא חלק מן המאבק החיוני הזה. לפיכך, אפשר לומר שהבעיה היא כשהאפליה אינה מטופלת ע"י ארגונים ועמותות, וכאשר בית המשפט אינו עוסק בעניין. על כן, צריך לעשות ניסיונות  על מנת לשנות את המצב, לפעול לפי אחת הדרכים שהועלו, ובד בבד צריך להביא לכך שארגונים ועמותות יהיו מודעים למקרים מסוג זה על מנת שיוכלו לסייע ככל האפשר. בנוסף, צריך להביא ליצירת שיח  בנושא בבתי המשפט. יש לגרום לכך באמצעות העלאת המודעות לבעיה ולכך שאפשר לפנות לבתי המשפט, ובאמצעות הניסיון להעניק לציבור את האמצעים לעשות כן בכל דרך שתידרש. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בני אברהמי ואסנת כהן, תופעת דרות הרחוב בישראל - בעיה ארצית בהיבט עירוני. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית

 דו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים, המוסד לביטוח לאומי 

1. O'Connell, James, J, M.D., editor, et al. The Health Care of Homeless Persons: a Manual of Communicable Diseases & Common Problems in Shelters & On the Streets, Boston Health Care for the Homeless Program

Barak D. Richman, Mandating Negotiations to Solve the NIMBY Problem: A

Response, 20 UCLA J. Envtl. L. & Pol'y 223