‏290.00 ₪

כיצד בא לידי ביטוי מעמד הנשים הערביות בשוק העבודה בישראל?

כיצד גורמים שונים כגון תרבות, השכלה ודת משפיעים על מעמדן של נשים ערביות בשוק העבודה בישראל?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

השתלבות נשים ערביות בשוק העבודה. 

קידום תעסוקת נשים ערביות. 

נתונים על תעסוקת נשים ערביות. 

חסמים בקידום נשים ערביות. 

תוכניות לקידום תעסוקה של נשים ערביות. 

הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצירקסי 

הרשות לקידום מעמד האשה במשרד ראש הממשלה. 

״אשת חיל״ - שריקאת חיית (שותפות לחיים) 

הכשרה טכנולוגית לצעירות. 

תוכנית ״עידית״. 

המוסד לביטוח לאומי: תוכניות במימון הקרן למפעלים מיוחדים. 

תוכנית ״הורים כשותפים״ - מכון הנגב ״אגייק״. 

קידום יזמות עסקית. 

מט״י כפרים (מט״י דרוזי בגליל) 

ההשכלה והמעורבות הפוליטית בחברה הערבית. 

ההשתתפות הפוליטית של נשים ערביות בישראל. 

רגרסיה

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

היקף  התעסוקה אצל נשים ערביות נמוך בצורה משמעותית מהיקף התעסוקה אצל גברים ערבים וגם מהיקף התעסוקה אצל נשים יהודיות.  חלקן של הנשים הערביות בכוח העבודה עמד על 20.5% בלבד, אל מול 57.5% נשים יהודיות ו-61.7% גברים ערבים. שיעור האבטלה (דהיינו כמות הבלתי מועסקות בכוח העבודה) בקרב נשים ערביות הוא 15% לערך- פי 2 משיעור האבטלה של הנשים היהודיות (7.6%) וכפול 1.5 משיעור האבטלה אצל הגברים הערבים (10%). כמות המועסקות מבין כל הנשים הערביות הנמצאות בגיל העבודה (זאת אומרת, לא רק נשים שבכוח העבודה) היא רק 17.5%, משמע, 5 מכל 6 נשים ערביות בגיל העבודה מובטלות.

התחומים המרכזיים בהם מועסקות נשים ערביות הינם רווחה, חינוך, מסחר ובריאות. השכר החודשי הממוצע שלהן עמד על  4,350 ש״ח, אל מול  5,949 ש״ח בקרב נשים יהודיות ו-5,764 ש״ח בקרב גברים ערבים. בנוסף, ניתן לראות פער גם בשכר עבור שעת עבודה: הנשים הערביות מרוויחות 32.3 ש״ח בממוצע לשעת עבודה, ואילו היהודיות מרוויחות 40.5 ש״ח בממוצע עבור שעת עבודה.

בנוגע להיקפי התעסוקה הקטנים של נשים ערביות, ייתכן כי הכמות האמיתית של פעילות  המניבה שכר גבוהה ממה שהן מדווחות. בראיונות שקוימו עם נשים ערביות התברר  שהן גורם פרודוקטיבי גם כשהן לא לוקחות חלק בכוח העבודה הרשמי, והרבה מהן עוסקות ביזמות זעירה, כדוגמת מכירה של מוצרים, ספרות וקוסמטיקה. חלקן סיפרו שהאמהות שלהן עבדו בכך לפניהן והן אלה שדואגות להמשיך את המסורת רבת השנים, כאשר האישה היא חלק פעיל ותורם לכלכלה של המשפחה מתוך הבית. מצד שני נשמעה טענה כי כמות העבודה הלא מדווחת אצל הנשים הערביות היא קטנה, וההכנסות הנובעות ממנה מזעריות.

שילובן של נשים ערביות בכוח העבודה נובע ממספר גורמים. האישום המרכזי שנשמע בעניין הזה הוא שהנשים הללו בעצם סובלות מאפליה כפולה - גם אפליה על בסיס מגדר, במיוחד בקרב החברה הערבית, וגם אפליה על רקע המוצא שלהן בקרב החברה היהודית.

הנימוקים המוכרים להיקפי התעסוקה המצומצמים של נשים ערביות מסווגים לשלוש רמות :

מאפיינים אישיים של הנשים:

o מצב משפחתי, מספר ילדים, גיל הילד הצעיר.

o הון אנושי, ובכלל זה השכלה וניסיון תעסוקתי.

o מאפיינים דמוגרפיים כגון גיל, אזור מגורים וסוג יישוב המגורים.

 מבנה ההזדמנויות בשוק העבודה:

המורכבות לקחת חלק בכוח העבודה היהודי  והעובדה שהקהילה הערבית שוכנת במקבצי אוכלוסייה נבדלים -יוצרות כלכלה ערבית לוקאלית-סקטוריאלית המופרדת מן הכלכלה היהודית במידה רבה. הצטמצמות שוק העבודה הערבי למוקדי המגורים של האוכלוסייה מושפעת גם מתחבורה ציבורית לא מספקת בתוך היישובים הערביים ומהם אל מוקדי התעסוקה ביישובים היהודיים; בעבור נשים, הדבר מושפע גם מהעדפה (שלהן או של בני ביתן) שיעבדו בקרבת הבית. ואולם, שוק העבודה המקומי הערבי מוגבל בהיקפו, והביקוש לעובדים בו נמוך מהיצע העובדים הפוטנציאלי במגזר הערבי. נוסף על כך, סגירת מפעלים מסורתיים כגון מפעלי טקסטיל שפעלו בצפון פגעה בנשים ערביות שהועסקו בהם , בעיקר בנשים מבוגרות וחסרות השכלה, אשר מתקשות להשתלב בעבודות אחרות. בנוסף, המעבר מחקלאות מסורתית לחקלאות מודרנית הקטין את העבודה החקלאית בנקודות ההתיישבות של הערביים והדבר פגע בנשים רבות.

תרבות ונורמות חברתיות:

טענה שנשמעת רבות ונוגעת לשילובן של נשים ערביות בשוק העבודה היא שמאחר והחברה הערבית שמרנית, עובדה זו משפיעה על מעמדן בחברה בכלל, ועל ההשתלבות שלהן בכוח העבודה בפרט. על-פי רוב, כאשר טענה זו עולה בדיון בתעסוקת נשים היא מעוררת ביקורת, ונטען כי היא אינה רלוונטית. ואף על פי כן, סקרים הנערכים לעיתים (ראו להלן) מוכיחים כי ההשפעה של הגורם הנידון עודנה קיימת .

במחקר ברוקדייל נבחנה ההשפעה של מספר גורמים על השתלבותן של נשים ערביות בכוח העבודה ע"י רגרסיה בעלת מספר משתנים.

ריגרסיה

ברגרסיה נבדקו משתנים הקשורים למישור הראשון - מאפיינים אישיים של הנשים: גיל האשה, השכלה, דת (מוסלמית, דרוזית או נוצרייה), ילדים, אזור מגורים, גודל יישוב המגורים ולימודים כיום. מהבדיקה עלה כי השכלה היא המשתנה המשפיע ביותר על סיכויי התעסוקה של נשים ערביות. ממצא מעניין נוסף שעלה בבדיקה הוא שגודל היישוב אינו משפיע על סיכויי התעסוקה, אולם מגורים ביישובים מעורבים מגדילים אותם. בנוסף, התברר כי הזדמנויות תעסוקה של נשים ערביות שגרות בסביבה של ירושלים נמוכות משל נשים ערביות אשר גרות בסביבה ש חיפה והצפון.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

יהודית קינג, דניז נאון, אברהם וולדה-צדיק וגיק חביב, תעסוקת נשים ערביות בנות 64-18, מאיירס - גיוינט- מכון ברוקדייל, המרכז לחקר מוגבלויות ותעסוקת אוכלוסיות מיוחדות, ירושלים

איימן סיף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, הדרוזי והצירקסי במשרד ראש הממשלה, חוות דעת

Ginat, Joseph. "Women in Muslim Rural Society", New Jersey: Transaction Publishers

Layish, Aharon. "Women and Islamic Law in a non-Muslim State: a Study Based on Decisions of the Sharīʻa Courts in Israel", New Jersey: Transaction Publishers