‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ענף הזית בישראל ובעולם?

תוכן עניינים

מבוא. 

היסטוריה. 

שימושים. 

שמן זית. 

הקשרים תרבותיים. 

זני הזית. 

ענף הזית בישראל. 

גידול זיתים לשמן 

הדרכה חקלאית ומיכון חקלאי 

נטיעות. 

ביטוח חקלאי 

מעבר מחקלאות בעל להשקיה. 

שיקום בתי-בד.

הגנה על תוצרת מקומית.

ביבליוגרפיה.

חיבור זה עוסק בענף הזית בישראל. בחיבור מובאים נתונים על הענף, התמיכה הממשלתית בו והאמצעים הדרושים לפיתוחו.

שתי מועצות ייצור מטפלות בענף הזית בישראל: גידול הפרי הוא באחריות מועצת הפירות, ואילו הפקת שמן הזית היא באחריות מועצת הזיתים.

בישראל שני סוגים עיקריים של עצי זית: עצים לכבישה ואכילה ועצים לשמן. רוב העצים מיועדים לייצור שמן. הגידול מתאים לתנאים של מחסור במים, לאיכות הקרקע המקומית ולכוח העבודה המוגבל. הגישה הרשות לתכנון ולפיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר תוכנית לקידום החקלאות במגזר הערבי.^[1] אחד הענפים העיקריים שנדונו בתוכנית הוא ענף הזית, שחלקו בשטחי המטעים במגזר הערבי הוא 76%. בכל הנוגע לפיתוח ולקידום של החקלאות במגזר הערבי בכלל ושל הענף בפרט הומלץ לנקוט את הצעדים האלה:

• המשך התמיכה הממשלתית בענף הזית.

• אספקת מי קולחין גם ללא המרת מכסות^[2] לחקלאים במגזר הערבי.

• סלילת דרכי גישה ושיפור התשתיות של צנרת המים ושל החשמל בשטחים חקלאיים במגזר הערבי.

• הרחבת ההדרכה החקלאית בענף הזית.

בשנת 2002 הגישה מועצת הזיתים למשרד החקלאות תוכנית לפיתוח הענף.^[3] נתוני הענף באותה שנה :

180,000 דונם של מטעי זיתים לשמן, 170,000 דונם על אדמות בעל ו-10,000 דונם מושקים, ומאלה 90% מושקים במים שוליים; התפוקה הממוצעת היתה 6,000 טונות שמן זית בשנה; היקף הצריכה של שמן זית בישראל היה 14,500 טונות, והפער בין הצריכה לגידול המקומי הושלם בייבוא. מתוך 180,000 הדונם, רק 40,000 דונם היו מבוטחים בביטוח חקלאי.

22,000 דונם של מטעי זיתים לכבישה ולאכילה, רובם במגזר היהודי; הופקו מהם 25,000 טונות זיתים; כל מטעי הזיתים לאכילה מושקים ומבוטחים בביטוח חקלאי. בשנים שלפני 2002 היתה עלייה בהיקף התוצרת עקב הוספת שטחים ומעבר להשקיה. בשל כך, בשנת 2002 הועברו 8,000 טונות מהיבול (כמעט שליש מהתוצרת) לייצור שמן.

בתוכנית שהגישה מועצת הזיתים למשרד החקלאות לקידום הענף הובאו ההמלצות האלה:

• תמיכה בנטיעת עצי זית לשמן, שכן לענף חקלאי זה דרושים מעט מים וכוח עבודה מצומצם.

• מתן תמיכה לשם רכישת אמצעים טכנולוגיים כגון מתקני ניעור ואיסוף של זיתים.

• מתן תמיכה לצורך הכנסת כל המגדלים בענף למסגרת של ביטוח חובה.

• תמיכה בתקציב המועצה בסכום של כמיליון ש״ח בשנה עד שהמועצה תשיג עצמאות כלכלית.

באותה שנה הודיע משרד החקלאות על תוכנית לנטיעת 30,000 דונם עצי זית לשמן בחלקות מושקות במי קולחין בתוך עשר שנים .

במסגרת תוכנית הפיתוח הרב-שנתית של משרד החקלאות לשנים 2004-2001 הוקצו מדי שנה מיליון ש״ח לשיקום בתי-בד במגזר הערבי.^[4] בכלל זה שופצו מבנים של בתי בד ומתקנים לאחסון שמן זית.

בתחום המיכון נעשתה הסבה של בוצרות (מכונות המשמשות לבציר הענבים) לענף הזיתים לשמן. שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות (שה״מ) מספק הדרכה לחקלאים בענף בתחום זה. כיום ניתנת תמיכה לרכישת ציוד מיכון למסיק בשיעור של 20% מעלות הציוד. במסגרת ההסדר בין החקלאים למשרד האוצר שנתחם במאי 2009, המבטיח השתתפות במימון לרכישת ציוד מחליף עובדים, יהיה אפשר לקבל מענק בשיעור של 40% גם בענף הזית לרכישת ציוד למסיק .^[6]

יש לציין כי במגזר הערבי חלק ניכר מהציוד הנרכש הוא ציוד המתאים למשק ביתי קטן, המתאים לסוג החלקות במגזר, שרבות מהן קטנות מ-5 דונם.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

א' כהן "האודיסיאה של עצי הזית", מגזין נשיונל ג'אוגרפיק ישראל, גיליון יולי, עמ' 30-34

M. Kislew, Y. Tabak & O. Simhoni, Identifying the Names of Fruits in Ancient Rabbinic Literature, Leshonenu, vol. 69, p.279