‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי דרישות התקינה לגבי מוצרים מיובאים?

תוכן עניינים

תקציר. 

מבוא.. 

סקירת ספרות.. 

פעולת מערכת ה"תקינה". 

שיטת העבודה,הנהלים והשלכות פעולות מכון התקנים..

התפתחויות בחקיקה בנושא התקנים.. 

דרך פעולתו של מכון התקנים.. 

בעיות ביבוא לישראל – הועדות לשיפור התקינה.

איזה תקנים בישראל הם תקנים מחייבים..

האם מוצר שיוצר על פי התקן החל במדינת המקור שלו יהיה גם תואם את התקן הישראלי, או שמא נדרשות התאמות לתקן הישראלי?. 

האם יש הבדלים בין סוגי מוצרים שונים מבחינת ההתאמה לתקן הישראלי 

כיצד בוחנים ומי בוחן התאמת מוצרים מקומיים ומוצרי יבוא לתקן? האם יש הבדלים?. 

מקרה רמדיה. 

דיון 

סיכום ומסקנות.. 

ביבליוגרפיה. 

נספחים.. 

רשימת המוצרים עליהם חלה חובת תו-תקן 

מכוני התקנים בעולם – טבלה השוואתית.. 

התהליך ליבוא מוצרים לישראל. 

טבלת מיון הסחורות לרמות בדיקה. 

בשנים האחרונות ניתן להבחין בנושא מכון התקנים אשר עולה לכותרות לעיתים די קרובות. לאורך השנים המכון נשמעת ביקורת בקרב הציבור והממשלה בעקבות התנהלותו.

עבודה זו בחנה את ההתנהלות מכון התקנים במדינת ישראל. על כן, נשאלה שאלת המחקר: מה הם הכללים החלים על התקינה בישראל – הן לגבי אופן קביעת התקנים והן לגבי בדיקות ההתאמה לתקן? בנוסף, נבדקה גם השפעת הכללים הנ"ל – האם הם פוגעים ביבוא לישראל?
על מנת לבחון זאת בחנתי את יעילותו ויעודו של מכון התקנים הישראלי. בכך, היה ניתן להסיק האם המכון בישראל האם פועל באופן יעיל, לאור הביקורות הנשמעות מהצדדים השונים בנוגע אליו. לאחר מכן, הוצגו הביקורות הרבות אודות הנושא והוצגו מסקנות הוועדות השונות שבוצעו על התנהלות המכון, והאם הוא גורע מהיבואנים את עבודתם בגלל הנטל הכלכלי הרב שהבדיקות כרוכות בו.

המסקנות העולות מעבודה זו הינן רבות. ניכר שמכון התקנים, מטרתו הינה לאזן ולהגן על היבואנים, הצרכנים והתוצרת של מדינת ישראל. אך מהעולה בעבודה זו, ניתן לראות שמטרות אלו לא מושגות. יש להמשיך ולחקור בנושא, מכיוון שעד כה ישנן דעות רבות בתחום הנבדק. זאת מהסיבה שישנם משתנים רבים אשר משפיעים על הנושא והקשר שנבחן בעבודה הינו בין תהליך המכון- ליבוא לישראל.
 בנוסף, יש לציין שתחום התקינה בישראל בשילוב עם סחר החוץ (והיבוא בפרט) הינו רחב מאד ולכן יהיו תחומים רבים אשר כלל לא היו רלוונטיים לבחינת שאלת המחקר בעבודה זו.

מתקבל הרושם שהמגמה אליה צועדת הממשלה בנושא זה, מטרתה להקל על היבוא ולפתור קשיים ביורוקרטיים. נותר לחכות ולראות האם שינוי מדיניות זה הינו מספיק, או שהיה על הממשלה לצעוד רחוק עוד יותר.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

דוח 2020 מכון TGI, פלח שוק: ייבוא, ת"א, 2020

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי (2018, הוצאת נבו)

חסינה? מייברג