‏390.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

סקירת ספרות. 4

המשפחה בישראל. 5

משפחות בנישואים שניים.. 7

אפיונים ייחודיים של משפחות בנישואים שניים.. 8

מבנה המשפחה וגבולות המשפחה בנישואים שניים.. 9

הורות במשפחה בנישואים שניים.. 10

ילדים במשפחה של נישואים שניים.. 12

המערכת הזוגית בנישואים שניים.. 13

שביעות רצון זוגית בנישואים שניים.. 15

מתודולוגיה. 17

גישות למחקר האיכותני 17

מטרת המחקר. 18

שאלת המחקר המרכזית.. 18

השערת המחקר. 19

שיטת המחקר. 19

ניתוח איכותני של  הראיונות. 19

רמת שביעות רצון בנישואין שניים.. 20

סיכום ודיון 24

ביבליוגרפיה. 27

נספחים. 30

דוגמא לשאלון דמוגרפי 30

ראיון  1. 31

ראיון 2:. 34

ראיון 3. 36

ראיון 4. 39

במהלך השנים אחוז הגירושים הולך וגדל ברחבי העולם. עובדה זו מעידה על שינוי בנורמה חברתית, ועמו חל שינוי גם במעמדו של הילד שהוריו גרושים. הוא כבר אינו בודד בכיתתו, ואינו נאלץ להסתיר את מצבו המשפחתי מתוך בושה של מיעוט, אם כי אין בכך כדי לבטל את הקשיים הנפשיים של ילדים אלה (טיאנו).

גירושים הם אינם מחלה, אך לגבי הילד, גירושים של ההורים הוא בהחלט מצב לחץ, המעכב את התקדמותו האקדמית ומשפיע על התנהגותו בבית הספר (פלשר). התנהגות מסוג זה עלולה להביא לפגיעה במעמדו של התלמיד בכיתה, בעיקר במעמדו החברתי. חייהם של ילדי גירושין נהפכים לבלתי עקביים ואינם ניתנים לניבוי, המקום העקבי הממשיך בשגרת היום-יום המוכתבת על ידי הצלצול ומערכת הלימודים הקבועה, הוא בית הספר. הורים, לעומת זאת, אינם פנויים מבחינה נפשית, לספק לילדיהם בסיס פסיכולוגי ומערכת תמיכה,דבר המקשה מאד על הילדים (פלשר).

על הילדים חלים שינויים שבאים לידי ביטוי במסגרת בית הספר:

1. הפנמה, הצורך בהסתגרות. הם אינם משתפים את הזולת במצוקתם.
2. שינוי בסף הריכוז.
3. שינויים במיומנויות תקשורתיות עם המורים והחברים לכיתה.
4. התבודדות.
5. עלייה באלימות  (פלשר).

שינויים אלו עלולים לגרום לכך שהקבוצה, החברים לכיתה, יגבשו דעה לגבי אותו תלמיד, מבלי לדעת ולהבין עד כמה גדולה מצוקתו. שינויים התנהגותיים אלו מבליטים את השונות של אותו תלמיד אל מול חברי הכיתה.לכן, המערכת החינוכית מתפקידה לסייע לאותם תלמידים הן מבחינה נפשית והן מבחינה תפקודית על מנת בראש ובראשונה להקל עליהם את ההתמודדות עם המשבר, ובנוסף לנסות ככל האפשר לגשר על אותם פערים הנוצרים בין ילדי הגירושין לשאר תלמידי הכיתה.

לדעת ד"ר עדינה פלשר, בבית הספר קיימות מערכות תמיכה, וליועצים החינוכיים יש את הכלים לעזור. (פלשר).

מספר גורמי מתח שעשויים להתרחש בקרב משפחות בנישואין חוזרים:

1. יחסי הורים עם ילדיהם החורגים;
2. קונפליקט תפקידים בין המערכת הזוגית ובין המערכת ההורית (עם הילדים הביולוגים והחורגים)
3. עומס תפקידים. היפוך במחזור חיי המשפחה, הקשר עם בן הזוג לשעבר ועם משפחתו, והקשר עם בן הזוג הנוכחי זוהו אף הם כמקורות מתח פוטנציאליים, אם כי בשכיחות ובעצמה פחותים.

לצד ממצאי המחקר הנוכחי ותרומתו לתיאוריה, ניתן להעלות מספר מגבלות הקשורות בעיקר לאופיו החלוצי.

אחת המגבלות המחקר נובעת מכך שזה התמקד בנקודת מבטם של בני הזוג במשפחה שניה בלבד. בכדי לקבל תמונה רחבה יותר, חשוב לתת דגש לגורמים נוספים במערכת מורכבת זו. כך, ניתן לבדוק את נקודת מבטם של הילדים והדרך בה הם תופסים את מערכות היחסים בתוך המשפחה והגורמים המשפיעים עליהן. כמו כן, התמקדות על תפישת הילדים את ההורות החורגת כמרכיב משמעותי המשפיע על אורך חייהם. נוסף על כך, בני זוג קודמים יכולים להוסיף נתח חשוב לתמונה המשפחתית המלאה בכל הקשור לקשר שיש להם עם בן הזוג הקודם ועם ילדיהם שכבר אינם גרים איתו. מתחים על רקע מערכות יחסים אלו עשויים לתרום להבנת הקונסטלציה המורכבת של המשפחה השניה.

המלצה נוספת למחקר המשך הינה לבדוק את מאפייני האישיות של בני הזוג בנישואים שניים, הגורמים לכישלון או להצלחה של הנישואים, שכן אישיותם של בני הזוג נמצאה כאחד ההסברים העיקריים לגירושין. דוגמה לכך יכולה להיות נטייה של בני הזוג בנישואים שניים לא להתמודד עם קשיים שעולים בחיי הנישואים, ו/או נטייה לצאת ממערכות יחסים וממחויבויות.

מחקר זה נערך כמחקר רוחב וכלל נחקרים הנשואים בפעם השניה. מחקר שכזה מספק אינפורמציה לגבי נקודת זמן אחת בלבד בחיי הזוגות בנישואים שניים. על כן, יש מקום לבדוק משפחות שניות לאורך השנים, מחקר שניתן באמצעותו להבין את התהליכים שעוברת משפחה מסוג זה וכן לבחון את הסיבות לתהליכים אלו.

מחקר זה בדק אוכלוסייה שנישאה מחדש לאחר גירושין. יש מקום לבדוק זוגיות בנישואים שניים בעלי מאפיינים דמוגרפים שונים ואף לערוך השוואה ביניהם, כגון: נישואים שניים שלאחר התאלמנות, זוגות בנישואים שניים ממוצא עדתי שונה או ממוצא אתני שונה וכן זוגות עם השקפות ופרקטיקות דתיות שונות. בנוסף, יש לערוך מחקר המשך שיבדוק את הנושא על פני מספר רחב יותר של נחקרים, בכדי לקבל יכולת הכללה גדולה יותר ולבסס את ממצאי המחקר במחקרים נוספים.

יש לבדוק את תת המערכת, ילדים וילדים-חורגים הינה מערכת משמעותית במשפחה שניה ובעלת השפעה רבה על איכות חיי הנישואים. יש מקום להמשיך ולחקור את תת-מערכת ספציפית זו, מערכות יחסים בתוכה והשלכותיהן על שביעות הרצון הזוגית בפרט והמשפחתית בכלל.

שאלת המחקר הייתה האם ישנם הבדלים מהותיים בהתנהלות בני הזוג בנישואים שניים לעומת נישואיהם הראשונים וכיצד הם משפיעים על הדינאמיקה של המשפחה החדשה?

השערות המחקר היא כי מרבית הנשים שחוו נישואים שניים יחושו שהן מגיעות בשלות ומוכנות יותר לקשר החדש ביחס לנישואיהן הראשונים וכי סיכוי היחסים החדשים להצליח טוב יותר לעומת אלו הראשונים.

מן הראיונות שנערכו עולה אי אחידות של הנשאלות לגבי תרומת הניסיון מן הנישואים הראשונים להצלחת הנישואים השניים. שבע מתוך עשר הנשאלות טענו כי הצלחת הקשר טמונה באינטראקציה הזוגית הספציפית ולא בניסיון ובתובנות

חוקרים שונים טענו כי המחקר בתחום שביעות רצון זוגית בנישואים שניים מועט וכי יש להתייחס לגורמים אשר משפיעים על שביעות רצון זוגית בנישואים שניים (Coleman, Ganong & Fine,  2010; Faber,  2014; Ganong & Colmen,  2014 ).

לא בדקנו במחקר זה כיצד משפיע מספר הילדים של בן הזוג מנישואים קודמים, המתגורר בבית עם בני הזוג, מהסיבה שהדבר נבדק במחקרים רבים ונמצא  שהינו מנבא משמעותי לשביעות רצון זוגית ולמוקדי קונפליקט. לפיכך מצאתי לנכון להתייחס למשתנה זה כפי שמשתקף בספרות המחקר: המשתנה "מספר ילדי בני הזוג מנישואים קודמים החיים בבית" נמצא במחקרים כמסביר את השונות בשביעות רצון ובמוקדי הקונפליקט.

מחקרים רבים עסקו בתפקיד ההורה החורג במשפחה החורגת ורובם מצאו כי תפקיד זה טעון מבחינה רגשית ומעלה סוגיות לגאליות רבות. כניסה של הורה חדש למשפחה יכולה להיות גורם המביא למתחים שונים במשפחה, בעיקר בגלל מורכבות היחסים בין ההורה החורג לבין הילדים של בן/בת הזוג, ובין ההורה החורג לבין ההורה הביולוגי שבבית.

רוב ההורים החורגים נכנסים לתפקיד זה עם ציפיות אידיאליות ולא ריאליות כלפי מערכות היחסים שיבנו עם חברי המשפחה השונים, ובעיקר עם ילדיהם החורגים (Mason אך ממצאי המחקרים בתחום משקפים מציאות, בה חווית ההורות החורגת הינה מתסכלת .

במהלך חייהם המשפחתיים החדשים, מתנסים ההורים החורגים בהתמודדויות קשות ובחוסר בהירות באשר לתפקודם כהורים חורגים. גם התנהגות הילדים החורגים כלפיהם, בעיקר בכל הכרוך בחינוך ומשמעת, מעומעמת ואינה חד-משמעית. נוסף לכל אלה, ההורה החורג נטול זכויות חוקיות כלפי הילדים החורגים. מוקדי קונפליקט אלה, הנובעת מתפקיד ההורה החורג, נמצאו במחקר כמשפיעים באופן שלילי על שביעות הרצון הזוגית (Wilkes & Fromme,  2012).

קורדק ופיין (Kurdek & Fine) מצאו קשר בין האמביוולנטיות בתפקודם של ההורים החורגים ובין הסתגלות זוגית ומשפחתית נמוכה. הורים חורגים הנכנסים לתוך מערכת משפחתית מורכבת מתוך בחירה ולקיחת אחריות, חשים לחץ לטפל בילדיהם החורגים בדומה לילדיהם הביולוגיים (Fast & Caine Wilkes & Fromme). עוד נמצא כי ילדים חורגים מקבלים את ההתנהגות ההורית של ההורה החורג, מכיוון שהם מצפים ממנו לתפקד יותר כחבר מאשר כהורה (Fine, Coleman & Ganong), וכי הם מרגישים לחץ, הן מההורה החורג והן מההורה הביולוגי, לתפקד כמשפחה גרעינית נורמטיבית, שבה מתפקדים שני הורים (Wilkes & Fromme).

משתנה נוסף שלא נבדק אך יש לתת עליו את הדעת הוא  "משך הנישואים השניים".

הספרות מדווחת על קשר חיובי בין המשתנים. כך, במחקרם של פיין ושוובל (Fine & Schwebel) נמצא כי ישנה שונות ברמת המתח והלחץ שחווים בני זוג במשפחה שניה לאורך הזמן וכי היא הולכת ופוחתת עד שמבנה המשפחה השניה מתייצב. עוד במחקר אורך של ווילקס ופרומי (Wilkes & Fromme) נמצא כי ככל שמשך הנישואים ארוך יותר, כך פחתו רמות המתח הזוגי והמשפחתי ורמת שביעות הרצון הזוגית עלתה.

מחקר זה בחר לעסוק בהשפעת משתנים דמוגראפיים על שביעות רצון מנישואין שניים. שקיבלו, אם בכלל, התייחסות מעטה בספרות, כגון: השכלת בני הזוג והמעמד הסוציו אקונומי של בני הזוג.

מחקר זה הינו צעד ראשון בהבנת התמונה הרחבה של משפחה שניה והסיבות המביאות להתפרקותה. המשך הדיון יעסוק במגבלות המחקר והמלצות למחקר עתידי ובהשלכות יישומיות של המחקר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מחיקה ובלעדיות/מצגת

ללא הקפאה

הקפאה לחודש (תוספת ‏39 ₪)

הקפאה לשלושה חודשים (תוספת ‏99 ₪)

מחיקה לנצח (תוספת ‏300 ₪)

ללא מצגת

תוספת מצגת (תוספת ‏99 ₪)

קראתי ואני מאשר את התקנון

לא מאשר התקנון (נא ליצור קשר עם שירות הלקוחות 24/7 לקבלת הסבר)

---

כתובת אימייל

שדה אימייל הינו חובה