‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 

תעודת הבגרות מבט השוואתי 

התפתחותן של בחינות הבגרות בישראל. 

חוקת הזכאות החדשה מושתתת על שלושה עקרונות מנחים

במסגרת לימודי החובה אפשר למצוא ארבעה מיונים של מקצועות

בחינות הבגרות לישראל – המטוטלת האינסופית. 

יחסי הגומלין עם מערכת ההשכלה הגבוהה. 

מבנה הבחינה  והמיומנויות הנדרשות בה. 

טוהר הבחינות. 

מעמד המורה בחטיבה העליונה. 

אחוז הזכאות והשפעתה של תעודת הבגרות על החברה הישראלית. 

שיטת המחקר. 

מסמכי המדיניות. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

בחינות הבגרות מהוות לאורך שנים את אבן הבוחן של מערכת החינוך ומשמשות מדד עיקרי להערכת התלמידים, בתי-הספר ומערכת החינוך כולה. בהיותן כלי מרכזי לבחינת הישגים ולמיון, הן נעשות גורם רב-השפעה בחייהם של בוגרי מערכת החינוך.

בחינות הבגרות מושפעות ומשפיעות על תחומים רבים - התחום הפדגוגי, התחום הפוליטי והתחום החברתי – כלכלי. מסיבה זו, גורמים בעלי אינטרסים שונים מעורבים בנושא הבגרויות ומנסים להשפיע ככל יכולתם על עיצובן ומתכונתן (ענבר). בין גורמים ניתן למצוא את: האקדמיה, המורים, ההורים, המגזר העסקי, פוליטיקאים ועוד. הוועדות הציבוריות, המוקמות מדי תקופה לבחינת מעמדן של בחינות הבגרות מעידות על מרכזיותן של הבחינות, אך גם על חוסר הנחת המלווה את קיומן (דקלו).

מאז שמוסדו בחינות הבגרות בישראל עברו עליהן שינויים רבים. ניתן להצביע על מטוטלת חינוכית, שלפיה יש תהליך מחזורי שבו בכל מספר שנים מועט מתחלפת מדיניות משרד החינוך וישנו ניסיון לשינויים מרחיקי לכת, שלרוב אינם מצליחים להבשיל לידי שינוי משמעותי ונתקלים בהתנגדויות רבות, מכיוונים שונים, פעמים רבות מהמורים עצמם (גלוברמן).

בשנים האחרונות זוכה תעודת הבגרות לביקורת הולכת וגוברת הנוגעת מצד אחד לאופי מבחני הבגרות לקבלת התעודה, לאיכות התעודה ולמידת נגישותה לאוכלוסיות שונות. הביקורות המרכזיות נגד אופי בחינות הבגרות טוענות כי הן מדכאות את היכולת האינטלקטואלית של התלמידים וממקדות אותם בבחינות עצמן ולא בתכנים הנלמדים, וכי עצם קיומן מעלה את רמת המתח, החרדה והלחץ במערכת כולה. ביקורת נוספות בהקשר זה נעוצה באתגרים ובדילמות שהעידן הפוסט-מודרני מציב בפני מערכת החינוך בהערכת הישגי התלמידים וביחסים, המורכבים ממילא, של צוותי החינוך והתלמידים. ביקורות הנוגעות לאיכות התעודה מצביעות על עלייה איטית של אחוזי הזכאות לתעודת בגרות, אך במקביל עלייה של אחוז התלמידים שתעודות הבגרות שלהם אינן עומדות בדרישות הסף של המוסדות להשכלה גבוהה (מרקוביץ', ). ביקורת הקשורות לנגישות התעודה לאוכלוסיות שונות עומדות על המתאם הגבוה המתקיים בין שיעור הזכאים לתעודה ובין המוצא האתני של התלמידים (שי, דהן ואחרים ).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שי, ש. דהן, מ. נעמיקה צ. "האם הצטמצמו הפערים בחינוך? על הגורמים הקובעים זכאות לתעודת בגרות בישראל", מכון ון ליר, ירושלים.

שמידע, מ.  בין שוויון למצוינות, ירושלים

Eckstein, M. A. Great expectations: an international comparison of end of  secondary school examination. In Doing (Ed.) Comparative education: three decades of collaboration. New York: Teachers College, Columbia University