‏290.00 ₪

תוכן עניינים: 

-

מבוא

המשגת משתני המחקר

אישיות

שחיקה

השערות לגבי הקשר בין אישיות לבחירת התמחות רפואית (ישירות ובתיווך שחיקה)

איור 1

איור 2

ביבליוגרפיה

 ישנן אינדיקציות שעל פיהן קיימת בישראל כיום מצוקה במספר התמחויות רפואיות (למשל, טיפול נמרץ, רפואת פגים, כירורגיה כללית, רפואת משפחה, דימות, רפואה פנימית והרדמה) (בן-נון; ניראל, מצליח, בירקנפלד, ובן בסט, ; פסק הבוררות בין ההסתדרות הרפואית בישראל ומדינת ישראל, ; (Reis et al., . מצוקה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בהעדר שביעות רצון הרופאים, בעזיבת תחום ההתמחות (ניראל ועמיתים) ולאורך זמן, פגיעה באיכות הטיפול הרפואי (Shirom, Vinokur, & Nirel). נוסף על כך, במספר התמחויות רפואיות קיים מחסור במתמחים טובים וקושי באיוש תקנים פנויים (ניראל ועמיתים, ). מצוקה זו מושפעת ממספר גורמים: (1) מערכת הבריאות וסביבתה החיצונית (לדוגמא, אוכלוסיה מזדקנת גורמת לעומס גבוה ומתמשך במערכות הבריאות) (ניראל ועמיתים, ) (2) בתי החולים ובעיות ארגוניות בתוכם (לדוגמא, מחסור ברופאים יחסית להיקף המטלות הקליניות במחלקה, וכתוצאה מכך, עומס עבודה רב) (ניראל ועמיתים, ; (Shuval & Adler, ;ו-(3) מאפייני ההתמחות הרפואית (תכנים מקצועיים, אופק מקצועי מוגבל, התמחות מורכבת ודורשנית) (ניראל ועמיתים, ;; Freidberg & Glick, Abramovitz & Bentove-Gofrit). גורם משמעותי נוסף קשור לתחושת הרופאים של קבלת החלטות שגויה בנוגע לבחירת תחום ההתמחות שהתבצעה על ידם בסוף הלימודים ((Goldacre & Lambert, ; Jarecky, Schwartz, Haley, & Donnelly.

               מאחר שסטודנטים לרפואה מהווים את מקורות הגידול של כוח האדם הרפואי בישראל ובחירתם במה להתמחות קובעת את חלוקת כוח האדם בין התמחויות רפואיות שונות, חשוב לבדוק את הקשר בין הגורמים המשפיעים בסוף הלימודים על קבלת ההחלטות שלהם בנוגע לבחירת התמחות רפואית. נתונים בישראל לגבי קשר זה כמעט ולא קיימים (Prywes & Mirvis; Reis et al.). ההבנה כיצד סטודנטים בוחרים בהתמחות מסוימת הינה קריטית לצורך תכנון עתידי של כוח אדם רפואי ונקיטת מדיניות בהתאם. שתי סקירות שבוצעו לאחרונה על מחקרים ממדינות שונות מצביעות על כך שמספר מאפיינים אישיים של הסטודנט קשורים באופן עקבי לבחירת תחום התמחות: מגדר, גיל, מוצא, מצב כלכלי ומשפחתי, משתני אישיות, ביצועים אקדמיים, ערכים, וידע לגבי תחומי ההתמחות (Reed, Jernstedt, & Reber, 49 studies; Senf, Campos-Outcalt, & Kuto, 63 studies). 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Alarcon, G., Eschleman, K.J., & Bowling, N.A. (). Relationships between personality variables and burnout: A meta-analysis. Work and Stress, 23, 244 – 263.

Armon, G., & Shirom, A., & Melamed, S. (). The Big Five Personality Factors as              Predictors of Changes Across Time in Burnout and Its Facets. Journal of         Personality, 80(2).

Bertges Yost, W., Eshelman, A., Raoufi, M., & Abouljoud, M. S. (). A national

study of burnout among American transplant surgeons. In Transplantation

proceedings, 37(2).

Borges, N.J., & Gibson, D.D. Personality patterns of physicians in person-oriented and technique-oriented specialties. Journal of Vocational Behavior, 67, 4–20.

Borges, N.J., & Osmon, W.R. Personality and Medical Specialty Choice: Technique Orientation versus People Orientation. Journal of Vocational Behavior, 58, 22–35.

Borges, N.J., & Savickas, M.L. Personality and Medical Specialty Choice: A Literature Review and Integration. Journal of Career Development Assessment, 10(3), 362–380.

Carson, A. J., Dias, S. & Johnston, A. Mental health in medical students: a case control study using the 60 item General Health Questionnaire. Scott Med J, 45, 115–116.