עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
חדש!!! בואו ללמוד איך ליצור עבודות איכותיות ללא הזיות AI
עבודות אקדמיות בחינם לצורך התרשמות. חלק מעבודות אלו נמצאו ברשת וניתן קרדיט. ככל שיש פגיעה בזכויות יוצרים נא להודיע לנו - והעבודה תוסר מיידית.
במאגר מעל ל-. 20,000 עבודות אקדמיות במחיר הנמוך בשוק של החל מ-
50 ש"ח לעבודה!!! (בשימוש קוד קופון) העבודות נמכרות as-is
חדש - הדרכה פרטנית - איך לכתוב עבודה בעזרת AI מבלי להיתפס - שילחו ווצ'אפ למספר 053-5728488 לפרטים
חדש - בדיקת AI - האם העבודה נכתבה על ידי בינה או אדם? כולל סימון הקטעים החשודים (עד 10 עמודים - 150 ש"ח, עד 30 עמודים 250 ש"ח) - שילחו ווצ'אפ למספר 053-5728488 לפרטים.
אזהרה חמורה - "הישמרו לנפשותיכם" תוכנת אוריגניליטי של המוסדות האקדמיים עשויה לעלות על עבודה מוכנה מראש ממאגר. לכן מומלץ לכם לשכתב העבודה האקדמית מחדש או שאנו נעשה שירות זה עבורכם. - שילחו ווצ'אפ למספר 053-5728488 לפרטים ומחיר !!!
סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? פנו אלינו עם דרישה לכתיבה מותאמת אישית - ונבצע זאת עבורכם עם מומחים מובילים בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק! - שילחו ווצ'אפ למספר 053-5728488 לפרטים
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון לאונרדו דה וינצ'י, עבודה אקדמית המונה ליזה (עבודה אקדמית מס. 827)
290.00 ₪
38 עמודים.

שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי הביטוי ההיסטורי של המונה ליזה של לאונרדו דה וינצ'י?
תוכן עניינים
מבוא.. 6
ההיסטוריה של המונה ליסה. 9
ציוריו של לאונרדו דה וינצ'י כרקע למונה ליזה. 14
הבשורה. 14
ג'ינברה דה בנצ'י 14
מדונה בנואה. 15
המדונה של הסלעים.. 15
הגבירה עם החולד. 15
רגשותיו של לאונרדו דה וינצ'י כלפיי המונה ליזה. 16
התעניינותו האינטלקטואלית של לאונרדו דה וינצ'י 18
במונה ליזה. 18
המונה ליזה: בחינת היצירה. 19
מונח היופי והאסתטיקה בימיו של לאונרדו דה וינצ'י 22
סיכום.. 24
ביבליוגרפיה. 26
נספח: דימויים.. 27
דימוי 1 – מונה ליזה. 27
דימוי 2 – המדונה של הסלעים.. 28
דימוי 3 - הבשורה. 29
דימוי 4 – ג'ינברה דה בנצ'י 30
דימוי 5 – מדונה בנואה. 31
דימוי 6 – הגבירה והחולד. 32
באמנות הקלאסית ניתן להבחין כי לדיוקן ישנו תוקף של מעמד ספציפי. אומני הדיוקן מזוהים כאדישים לחלוטין למאפיינים האינדיבידואליים. הדיוקן נוצר מלכתחילה בכדי להבטיח את נוכחותה של הדמות המופיע בו. דמות אינה מתגבשת בתהליכים בהם ניתן לזהות התבוננות במציאות, אלא בבתי המלאכה של מעצבי הדמויות. המקורות אשר הזינו אותם אלה דפוסי העיצוב עצמם. בתקופה הקלאסית הדמות תוארה על פי קנון קבועה של פרופורציות אשר היה מבוסס על מספרים מדויקים ומידות קבועות. אותו קנון לא ניסה לחוקת את הפרופורציות של האדם האינדיבידואלי, אלא את התודעה של אדם בכלליות לפי פרופורציות קבועות של השלמות. ובאותה המושלמות משתקפת תפיסה האסתטית של הגדרת היופי; היופי שהוא חיבור הרמוני בין הפרטים שבתוך הקנון. במילים אחרות, התאמה של הפרט אל הכלל ורצון לתאר פרופורציות טבעיות אשר ממוסגרות בשלמות מספרית של הקנון. (Vasari, Giorgio)
אמונה בקיומו של דבר מה אידיאלי נולד במקורו בתיאוריה אפלטונית לפיה העולם הוא דימוי, וכל הדברים בעולם הם בעצם השתקפות של אותו יופי אידיאלי ומטאפיזי (אשר לא היו קיימות בעולם הגשמי). העולם הינה מודל של דבר מה אשר מצטייר כדבר יפה, בצורה כזו שאין יותר יפה ממנו, זה הינו בעל יופי מושלם, כיוון שאותו יצרו האלים.
משוררי רנסנס הרבו לכתוב שירים המחוללים יופי נשי וכיוצא מכך נוצר קנון של תיאור היופי הנשי; "שיער גלי כזהב, עור לבן בדומה לשלג, שיש, אלבסטר או חלב; הם (המשוררים) העריצו לחיים שנראו כשושנות או החבצלות ועניים שזהרו כשמש או ככוכבים. שפתיים הושוו לאבני אדם, שניים לפנינים, חזה לשלג או תפוחים".
ביצירתו- "מונה ליזה" ניתן לשים לב כי דה- וינצ'י שם דגש על שאלת הייצוג הנרחב של המצב הנפשי בו נמצאת הדמות המצוירת, הוא התאמץ רבות בשביל ליצור אווירה אשר מתאימה באופן מושלם לדיוקן אותו תכנן ליצור, הוא העסיק מוזיקאים כמו גם ליצנים, בכדי ליצור הלך רוח חיובי ולאחר מכן הוא החל לבצע העתקה של הופעתה החיצונית של הדמות בה התמקד. כאשר מרבית הדגש נפל על פיה כמו גם על עיניה של הדמות בה עסק.
עם עניין פשוטה, ללא הסברים מעמיקים כל אדם יכול לראות שבפניה של "מונה - ליזה" חסרים ריסים וגבות, ובנוסף, חסרים בפניה של אישה זו כמטים (מסביב לפה, ואף). כמובן כאן ניתן לטעון שבכול תקופה ובמיוחד בתקופה הקלאסית, צעיר נחשב ליפה. אך פניה של "מונה ליזה" גם ללא קמטים, גם ללא גבות וגם ללא ריסים, לכאן הופעתה תואמת יותר להגדרה של מסכה ולא של דיוקן. ומכאן, לדעתי, אם קהל הצופים היה מסוגל להסיר את מסכת המיתוס של ווזארי שהוכנה על ידי מיתוסים שמסופרים על היצירה וגם על האומן עצמו אולי לא היה מתייחס ליצירה בצורה סובייקטיבית מבלי התייחסות למה שנאמרו על ידי המומחים בצורה. (Heydenreich, L. H. )
בחברה הרנסנסית בעלת היררכיה המוסכמות לגבי הלבוש ואטיקט היה מבוסס על אמונה שקיים גם יופי חיצוני המבוסס על לבוש, תכשיטים, תסרוקת ואטריבוטים אחרים. מכאן העובדה שכל זה חסר ב"מונה ליזה" מוכיח שלפחות דרך קריטריון שהוצג לכאן היא לא יכלה להיחשב ליפה בתקופת הרנסנס. "מנה ליזה" עוטה שמלה שחורה פשוטה שכקישוטה היחיד - רקמה צנועה בחלקה העליון של השמלה שבקושי נראית לעין. על כתפיה מונח רדיד. כפות ידיעה שלובות על בטנה, הן מאוד נשיאות בעלות אצבעות מאורחות. שיערה מפוזר ועליו מונחת מטפחת שקופה. דמותה של מונה ליזה תופס את המקום המרכזי של היצירה. פניה עגלגלות בעלות נימה נעימה, אשר הושגה דרך החיוך. במישור הפנים חסרות לגמרי גבות, ריסים וכמתים. ענייה הכהות הסתכלות החוצה, מעבר לתמונה, ומבטה פוגש את מבטו של הצופה. כתוצאה, מתקיים דיאלוג בין הדמות המצוירת לצופה על ידי אותה פגישה של מבטים. בתקופה הקלאסית הערום נחשב למשהו חיובי – לדוגמה אתלטים ברומא בעולם הקלאסי. אלו היו אנשים שהביאו את גופן לרמה של קושר נעלה וגם היו מפותחים מכוון רוחני אינטלקטואלי. הטוב הוא היפה ותמיד קיימת אידיאליזציה של הקיסרים ושל הדמויות אשר מתארות אלים –ברנסנס יש חזרה לאידיאל היופי שהיה ברומא הקדומה ובציורי הקדושים נעלמת כל סכימתזציה המקנה את אותו הריחוק שעפיין את דמויות הקדושות בימי הביניים ויש חזרה לאידיאליזציה של הדמויות כמו שהייתה בתיאור האלים הפגאניים. אך גופו של "יוחנן המטביל" איננו גוף של אתלט ופניו אינן מושלמות. (Clark, K)
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
Esche, S.: Leonardo da Vinci, das anatomische Werk. Basel.