‏290.00 ₪

חיבור זה מוקדש להצגה מפורטת של דוקטרינה חדשה של אתיקה צבאית בתחום הלחימה בטרור. דוקטרינה זו מוצעת כהרחבה של תורת המלחמה הצודקת הקלאסית, העוסקת בעימותים בינלאומיים רגילים. מכיוון שהתנאים של לחימה בטרור שונים במהותם מהתנאים האמורים להתקיים בפרדיגמה של מלחמה קלאסית (צבא) או בפרדיגמה של אכיפת החוק (משטרה), נדרש מודל שלישי. החיבור מציע מודל כזה, בצורת עקרונות האמורים לחול על פעילותה של מדינה דמוקרטית, בבואה להתמודד עם טרור. מוצעים אחד עשר עקרונות. שניים מתוכם הם ברמת המדינה, לרבות העיקרון של חובת ההגנה העצמית. שישה מתייחסים לפעולות צבאיות שנועדו לסכל פעילויות טרור, כולל ניסוחו מחדש של עיקרון הכורח הצבאי, עיקרון ההבחנה ועיקרון המידתיות הצבאית. כן נכללים עקרונות של פעולה בתנאי הסתברויות נמוכות, שיקולים בהקשר של טווחי זמן שונים והבנה מקצועית. לבסוף, נדונים שלושה עקרונות הקשורים בפעילויות נגד טרור, הנוגעות במודעות: עיקרון האזהרה המתמדת, עיקרון הפיצוי ועיקרון ההרתעה המבצעית. הצגת העקרונות מלווה בטיעונים על הצדקתם המוסרית. הדוקטרינה פותחה על רקע מאבקו של צה"ל נגד פעולות טרור ופעילויות טרור, המבוצעות על ידי יחידים או ארגונים פלסטיניים.

מילות מפתח: אתיקה צבאית, ערכים, עקרונות, טרור, הגנה עצמית, מניעה, פגיעה מונעת, כבוד האדם, כורח צבאי, הבחנה, מידתיות, שיעור המעורבות, סיכול ממוקד, נזק משני, ישראל.

מטרתו של חיבור זה היא להציג דוקטרינה חדשה בתחום האתיקה הצבאית ולהגן עליה. על רקע תורת המלחמה הצודקת, כפי שהיא משתקפת באחדות מגרסותיה המודרניות,1 אנו מתווים עקרונות של אתיקה צבאית של לחימה בטרור, המצטרפים לדוקטרינה מעשית ומוצדקת.

דוקטרינה זו, המוצגת בהמשך, פותחה על ידי צוות אשר עמדנו בראשו במכללה לביטחון לאומי של צה"ל. עבודתנו בוצעה בהקשר של העימות המתמשך בין ישראל לבין יחידים וארגונים פלסטיניים שונים, המעורבים (בתקופות מסוימות ואף עד עכשיו) בביצוע פעולות טרור נגד ישראלים, שהבולטות מביניהן הן פיגועי ההתאבדות, או בניסיון לבצע פעולות כאלה. יחד עם זאת, העבודה בוצעה ברמות הכלליות יותר של שיקולים מוסריים, אתיים ומשפטיים, האמורים להנחות מדינה דמוקרטית, בבואה להתמודד עם פעולות טרור נגד אזרחיה. לפיכך, העקרונות המוצעים נועדו להיות מוצדקים וישימים, בכל מצב מקביל.

יתירה מזו, העקרונות נועדו להיות אוניברסאליים במובן מהותי נוסף. הצדקתו של כל אחד מהם אינה מושתתת על השקפת עולם ספציפית ביחס לפתרון הרצוי של העימות הנדון. לדוגמה, לא הונחו כאן הנחות באשר לתוואי המדויק של קווי הגבול העתידיים של ישראל, ממזרח או ממערב. במדינה דמוקרטית, הנאלצת להתמודד עם פעילות טרור, על רשויות ההגנה השונות לפעול בהתאם לעקרונות דמוקרטיים המושתתים על יסודות מוסריים אוניברסליים ועל היסודות האתיים, המקצועיים והארגוניים, הנוגעים לכל אחת מרשויות המדינה הללו בנפרד - בין אם מדובר בצבא, במשטרה לוחמת או במודיעין מסכל. אכן, לא היסודות המוסריים ולא היסודות האתיים מחייבים שרטוט של קווי הגבול של ישראל. אי לכך, העקרונות המוצעים כאן מנותקים לחלוטין מהפוליטיקה הפנימית, המפלגתית.2

בנקודת המוצא שלנו, עלינו לאמץ או להציע הגדרת עבודה של "פעילות טרור". אנו מודעים למספר הרב של הגדרות המונח "טרור", אשר הועלו בזירה הפוליטית ובספרות המקצועית של הדיסציפלינות השונות.3 אנו אימצנו כמה מהמרכיבים העיקריים של ההגדרות הרווחות, אך ניסחנו בעצמנו את ההגדרה שלנו, מנימוקים שיתבהרו במהרה.4

אנו מגדירים "פעולת טרור" כך:

פעולה אלימה המתבצעת בידי יחידים או ארגונים, לא מטעמה של זרוע של מדינה, במטרה לפגוע בחייהם של בני אדם או בשלומם, באשר הם בני אוכלוסייה מסוימת, כדי לזרוע פחד בבני אותה אוכלוסייה (להשליט בהם טרור), כדי לגרום להם לשנות את אופי של המשטר של מדינתם או את המדיניות המתבצעת על ידי מוסדותיו, ממטעמים פוליטיים או מטעמים אידיאולוגיים (לרבות מטעמי דת).

שני מרכיבים של הגדרה זו מחייבים הבהרה. הראשון הוא אפיון הגורמים המבצעים פעולות טרור. בעבודה זו, אנו מתייחסים לפעולות (ולפעילויות, שהן סדרות של פעולות), המבוצעות על ידי אנשים או על ידי ארגונים, אך לא מטעם מדינה כלשהי. אין אנו מתכחשים לעובדה שגם מדינה יכולה לפעול במטרה להרוג בני אדם על מנת להשליט טרור באוכלוסייה, מתוך כוונה להשיג מטרה פוליטית או אידיאולוגית כלשהי. עם זאת, כאשר פעולות כאלה מבוצעות בשם מדינה או על ידי רשויות שלה או באי כוחה הגלויים או החשאיים, אנו מחילים על העימות המתגלע עקרונות מוכרים, מוסריים, אתיים ומשפטיים, האמורים לחול על עימותים בינלאומיים בין מדינות או בין ישויות פוליטיות בדרג דומה.5 מכיוון שאופי המצב של מדינה המתמודדת עם פעולות טרור המבוצעות על ידי אנשים או ארגונים, שונה למדי מהמצב של מדינה המתמודדת עם פעולות טרור המבוצעות על ידי מדינה אחרת, אנו מניחים שמקרים אלה צריכים להידון בנפרד, גם אם בסופו של דבר מגיעים למסקנה בדבר דמיון, חפיפה או זהות בין העקרונות החלים במקרים השונים. כיוון שלא נדון בעימותים בינלאומיים, גם אם אחד הצדדים להם נוקט בפעולות טרור, ההגדרה שלנו ל"פעולת טרור" אינה באה להיות תיאור מלא ומדוייק של סוג פעולה מסוים, אלא הגדרת עבודה, במשמעות הפשוטה: אלה פעולות הטרור שאנחנו מתעניינים בהם ורוצים לקבוע מהם העקרונות המוסריים והאתיים החלים עליהן.

1 ראו, לדוגמא: Michael Walzer Just and Unjust Wars, A Moral Argument with Historical Illustration (4th ed.,2006), וגם: Bruno Guy Coppieters And Nick Fotion, Moral Constraints on War, Priciples and Cases (2002).

2 במיוחד, שום דבר ממה שמופיע בהמשך אינו נשען על השקפה מסוימת כלשהי המתייחסות להתנחלויות הישראליות בשטחים שבתפיסה לוחמתית של ישראל.

3 דיון פילוסופי אודות ההגדרות השונות אצל: J. Angelo Corlett Terrorism, A Philosophical Analysis (2003) 116-121. מדריך משנת 1988, Alex P. Schmid, Albert J. Jongman et al. Political Terrorism: A New Guide to Actors, Authors, Concepts, Data Bases, Theories, and Literature (1988) מונה 109 הגדרות שונות. המספר הנוכחי עולה על 150.

4 ההסבר להגדרת העבודה שלנו חיוני להבנתה. על כן, אין להתייחס להגדרה כעומדת בפני עצמה, אלא למה שיובן ממנה לאור ההסברים שלנו בהמשך.

5 בהקשר כזה, מדינה ההורגת מספר רב של אזרחים של מדינה אחרת, כדי להשליט טרור בציבור האזרחים של המדינה האחרת, תוכל להיאשם במה שנחשב, לרוב, כפשעי מלחמה. זה מעניין וגם מצער שאין אמנה בינלאומית נגד הטרור, המגדירה פשעי טרור מצד אנשים, ארגונים או מדינות.