‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל מטוס הלביא?

תוכן עניינים

מבוא

מטוס הלביא

קבלת החלטות בשלב התכנון של המטוס

קבלת ההחלטה לסיום הפרוייקט בטרם עת

הויכוח לגבי קבלת החלטות

פרוצדורת קבלת ההחלטות בנושא הלביא

כדאיות כלכלית

משרד האוצר

בדיקות יתכנות כלכליות

חיל האויר קבלת ההחלטות

מחדלי ביקורת של הדרג האזרחי על הדרג הצבאי

יישום - מקרה בוחן הלביא.

נושא הקטנת התלות

נושא המימון

סיכויי היצוא של הפרוייקט

ריכוז ממצאים

השוואה לעולם - קבלת החלטות על התחמשות צבאית בכלל ומטוסי קרב בפרט

רכש מטוס קרב כנגד פיתוח וייצורו

סיכום

ביבליוגרפיה

שאלת המחקר: במתח בין דמוקרטיה לבטחון לאומי: מהם הליקויים בתהליך קבלת החלטות בנושא פיתוח מערכות לחימה - מקרה בוחן: הלביא?

 פרויקט זה היה פרויקט ישראלי אמביציוזי לבנות מטוס קרב חד - מנועי, מודרני, רב משימתי, וזול. התעשייה האווירית היתה זו שלקחה על עצמה את הפרוייקט, והוא עבר את כל שלבי התכנון והגיע לחמישה אבות טיפוס, מהם שניים שטסו בשמי הארץ. בשלב הזה ממשלת ישראל ביטלה את הפרוייקט.

(ניסן א) בחודש ספטמבר שנת 89', שנתיים לאחר ביטול הפרויקט, הושלם בנייתו של אב טיפוס שלישי על ידי התעשייה האווירית, וזה הוטס במשך מספר שנים כמדגים טכנולוגיות (לביא TD) ונועד לבדוק מערכות שבמקור נועדו למטוסי הלביא, ולהציגן ללקוחות אפשריים.

לפני פרוייקט הלביא התעשייה האווירית הציעה לפתח מטוס קרב פרוגרסיבי בשם "אריה". מטוס זה אמור היה להיות מטוס קרב דו - מנועי מהקו הראשון על בסיס צורתו האווירודינמית של הכפיר. בתחילת שנת 78', ועדת המשנה לרכש ביטחוני של ועדת החוץ והביטחון, בראשותו של פרופסור משה ארנס, מהנדס אווירונאוטיקה במקצועו, המליצה על פיתוח של ה"אריה", אך הרעיון נדחה על ידי ממשלת ישראל.

 שר הבטחון, שהיה בעבר מפקד חיל האוויר, הודיע על ההחלטה לפתח ולייצר בישראל מטוס קרב, את הלביא. אושרה הצעה זו בוועדת השרים לענייני חוץ וביטחון. המטוס אופיין כ"מטוס תקיפה קטן בעלות נמוכה, מותאם לצרכים", בהחלטה לא היתה התייחסות לנקודות שונות הרלוונטיות לגודלו ומחירו, כמו גם למשימותיו האפשרויות. הוחלט שנושאים אלה יפתרו בשלב מאוחר יותר.

התקבלה החלטה שהיתה בניגוד לרצונם של נציגי חיל האוויר, והיא נשענה על יוקרתו וסמכותו של ויצמן שפעל גם ממניעים פוליטיים. ויצמן, על סף בחירות 81', הבין את התועלת שתיצמח למפלגתו מהחלטה כזו2. ייתכן שמניעים נוספים לקבלת ההחלטה קשורים למצב אליו נקלעו מנהיגי מפלגת הליכוד, שמנחם בגין עמד בראשה. הסכם השלום בין מצרים לישראל, כלל בתוכו העברת שלטון הליכוד שטחים למצרים ופינוי שטחים יהודים. פעולות אלו, המנוגדות למצע של הליכוד, דחפו את מנהיגיו ליישם פעולות שיפצו על כך.

הליקוי המרכזי בקבלת ההחלטות בנושא הלביא הוא חוסר הבקרה של הדרג האזרחי על הדרג הצבאי - הצבא מביא את הצורך במטוס, והממשלה צריכה לבחון את הצורך ואיך היא מיישמת אותו. כמו כן, לא התקיים דיון בכנסת בנושא ולכן לא היה פיקוח אזרחי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, ידיעות ספרים, 2017

אוסטפלד ז', צבא נולד, הוצ' משהב"ט.

אניטה שפירא. ככל עם ועם: ישראל, מרכז זלמן שזר, 2014.

י. סמואל, ארגונים – מאפיינים, מבנים, תהליכים, מהדורה שניה, הוצאת אוניברסיטת חיפה/זמורה ביתן, ת"א.

Ben-Eliezer, Uri. The Emergence of Israeli Militarism, Tel Aviv: Dvir [Hebrew].