‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי קמפיין יחסי ציבור של חברה העוסקת ‏במיחזור?

תוכן

מבוא    

שאלת המחקר   

סקירת ספרות ורקע תיאורטי      

יחסי ציבור        

עבודת היחצן    

פעילויות נוספות של יחצנים        

סביבת העבודה של איש יחסי הציבור       

סיווג בסיסי של קהלי יעד והעמדות כלפי מסרים   

יחצנות ומיתוג   

יחצנות ופרסום  

ניהול משברים   

יחסי עיתונאי-יחצן          

יחסי ציבור באינטרנט     

קמפיין  

הליך יצירת מסע הפרסום           

שלבים בפיתוח מסע פרסום        

אסטרטגיה        

מיחזור 

מיחזור פלסטיק 

מיחזור בקבוקים ופחיות שתייה   

חסרונות           

תאגיד המיחזור תמי"ר   

רקע כללי          

לא רק במכירות 

חשדנות הדדית 

חוק האריזות     

התקשרות עם יצרנים ויבואנים    

התקשרות עם רשויות מקומיות   

קשיי הרשויות המקומיות ביישום חוק האריזות      

אין מנוס מהפעלת סנקציות כדי להפסיק את גרירת הרגליים           

מי אחראי להקמת מתקני הטיפול בפסולת?          

האם קיימות תשתיות מתאימות )מפעלי מיון ומתקני מיחזור( לטיפול בפסולת אריזות?         

טיפול בפסולת אריזות במתקנים למיון ולמיחזור -החוליה הסוגרת את המעגל          

יעדי המיחזור בחוק האריזות      

קמפיין מיחזור תמי"ר     

קמפיין: מעכשיו כולם יכולים להציל את העולם ולהיות גיבורי על      

המסר השיווקי   

אסטרטגיה וערוצי שיווק 

קהל היעד         

ניתוח הקמפיין   

הסכם בין העיר שוהם לתאגיד המיחזור תמי"ר     

סיכום   

ביבליוגרפיה      

נספחים

מתוך קמפיין הפייסבוק של תאגיד המיחזור תמי"ר

נספחי וידיאו     

עבודה זו עוסקת בבניית קמפיין יחסי ציבור של חברה העוסקת במיחזור: חברת ת.מ.י.ר תאגיד מיחזור יצרנים בישראל בע"מ - (חל"צ) ("תמיר") הינה חברה אשר הוקמה על מנת לאפשר ליצרנים וליבואנים של מוצרים ארוזים ואריזות שירות לקיים את כל חובותיהם על פי החוק להסדרת הטיפול באריזות ("חוק האריזות"). תאגיד תמיר הינה חברה לתועלת הציבור. תמיר הוקמה ופועלת שלא למטרות רווח. [1] 

תמיר הוכרה על ידי המשרד להגנת הסביבה כ-"גוף מוכר"- חברת תמי"ר הוקמה כדי לעמוד ביעדים שהחוק הציב, מיחזור של 60% מפסולת האריזות בישראל ‏ היעד לשנה הראשונה הוא 30%; כיום ממוחזרות כ-23% מהאריזות‏, בשל כך הקימה התעשייה את תמי"ר. תמי"ר, גרסה מוגדלת של אל"ה ‏ תאגיד איסוף הבקבוקים‏, הוא הגוף שאמור בשם התעשייה להגיע להסכמים עם הרשויות המקומיות, לקבל מהן את פסולת האריזות ולהעביר אותה למיחזור במפעלים המתמחים בהתאם לזרמים השונים - פלסטיק, מתכת, זכוכית או נייר. נדבך חשוב בחוק היא הסנקציה הכואבת שתופעל כלפי התעשיינים אם לא יעמדו ביעדים: קנס כבד של 2,500 שקל לכל טון אריזות שלא מוחזר. [2]

עוד הרבה לפני שהוקם תאגיד המיחזור תמי"ר, היה ברור לכלל האוכלוסייה (או לפחות לרובה) על חשיבות איכות הסביבה. לרוב האנשים היה ידע בסיסי לגבי החור באוזון אשר גדל לאיטו, אפקט החממה אשר גורם לכך שהחורף אינו קר כמו בעבר והקיץ כמעט בלתי נסבל וזמן ההתכלות של מוצרי הפלסטיק. יתרה מזאת, גם "כלובי הבקבוקים" הצבעוניים ופחי המיחזור הפכו לדבר שבשגרה ברוב אזורי הארץ. אי לכך, נוצרה תחושה באוכלוסייה שיש לנו את הידע המספק לשמור על הסביבה.

הקמפיינים הרבים אשר נעשו בעשור האחרון בטלוויזיה בפרט ובמדיה בכלל שמו במרכז הקמפיין את האלטרואיזם והפילונטרופיה. הקמפיינים לרוב ניסו להסב את מחשב הקהל על הקמפיין כדאגה קיומית לעולם שבו אנחנו חיים וזה באמצעות שימוש במילים נאורות ובקשת אכפתיות לסביבה, אך כנראה דבר זה לא היה די, מכיוון שלא חל שינוי מספק בנושא איכות הסביבה בכלל והמיחזור בפרט. וזה כנראה כי המסר שהתבקש מכל אותם קמפיינים היה מהאדם ה'רובץ על הספה' לקום ולעשות את הדבר הנכון , דבר שלרוב לא היה מספיק חשוב לנו על מנת שנקום ממרבצנו הנוח מול הטלוויזיה. יתרה מזו, המיחזור נתפס מאותם קמפיין כמשעמם, לא מגניב מספיק. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

 Bakari, M. K. The Dilemma of Sustainability in the Age of Globalization: A Quest for a Paradigm of Development. Lexington, New York 2017

תומר ניב "תכלית החברה בעקבות מהפכת הדיווח הסביבתי" משפט ועסקים (2015).

איל ארד, משה גאון וארז יעקובי, ניהול קמפיין פוליטי- קילר אינסטינקט, הוצאת ספרי חמד (2018)