‏190.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי היצירה המאהב?

תוכן עניינים

מבוא

הסופר א.ב. יהושוע

"המאהב" סיכום עלילה

המבנה והעיצוב האמנותי

מוטיבים חוזרים:

אפיון הדמויות

אסיה

מערכות יחסים

דאפי

נעים

גבריאל

מערכות היחסים בין הדמויות: מסקנות

משמעותם של מוטיבים וסמלים מרכזיים ברומן

מוטיב המאהב

סמל המכונית

המאהב – נקודת מבט נוספת

על הספר

בין בידיון למציאות

עיבודים לקולנוע

עיבודים לבמה

סיכום

ביבליוגרפיה

"המאהב" איננו רק סיפורן של דמויות , אלא זהו סיפורה של הציונות כולה. הציונות היתה צריכה, על-פי הוגיה ומגשימיה הראשונים, להעניק קיום נורמלי לעם היהודי על-ידי השבתו למולדתו. אולם נראה כי החזון השתבש במהלך הביצוע והפך למה שנראה בהגדרתו של א.ב. יהושע כמדינה נגועה במחלת נפש. גבריאל הבין את כישלון הציונות ומילט את נפשו מהמלחמה. דאפי מתקוממת נגד השקר האידיאולוגי בשיעורה של אסיה על ראשית הציונות. היא מוצאת את העוז לקום ולומר מפורשות: "היתה גם אפשרות אחרת מלבד הציונות". ודוצ'ה שנולדה ב- 1881, מגלמת את הטרגדיה של ההעזה הציונית. לפני מותה היא מכירה בכך שהיה זה סיפור חיים כושל. היא גוועת בבית הערבי הנטוש עם הרגשת כישלון צורבת: "הכל חלום מאכזב".

מערכות היחסים בסיפור אינן מקובלות ואף תמוהות. כל המצבים הבין-אישיים הבלתי-שגרתיים הללו מצביעים על כך, שיצירה זו אולי ניסתה להציג כמה מהפרדוכסים של הקיום בארץ-ישראל. א.ב. יהושע מתאר את הצל הנורא הפרוש על הקיום היהודי השואף כביכול להרס ולחורבן עצמי. הוא משרטט דיוקן של חברה חומרנית שאיבדה את טעם קיומה – מיוצגת על-ידי אדם שהקדיש את מרצו להקמת בניין כלכלי, עד שאבד לו הכוח לשמירת תקינות התא המשפחתי.

המישור הסמלי של היצירה מחדיר משמעות חברתית: הבדידות וחוסר ההכרה בזולת, מובילים במישור החברתי למלחמה. תופעות כגון: תאונות, מלחמות והרס – חוזרות על עצמן ועל-כן, אין אפשרות לבנות או להתכונן לעתיד משמעותי. משום כך, הקריאה ברומאן מותירה טעם מר של כישלון שאין מוצא ממנו. זוהי יצירה המציירת תמונת עולם פסימית שבמרכזה עומד האדם כיצור בודד ומיואש וככזה הוא מסמל חברה הנתונה בתוך מנהרה אפלה, מבלי שמבצבצת קרן אור בקצתה.

שרשרת של מונולוגים הנאמרים בגוף ראשון. כל מונולוג מהווה מעין וידוי. המבנה המיוחד הזה מאפשר להעביר משמעויות שונות על-ידי עימות בין המונולוגים. הידיעה השלמה שנמנעת מהגיבורים וניתנת לקורא היא שהבדידות משותפת לכולם. לכל אחד מן הגיבורים נדמה שרק הוא אינו יכול ליצור קשר עם האחרים. הקורא הוא היודע שכולם סגורים "בתוך המונולוגים שלהם", שכולם מנסים ליצור קשר ואינם יכולים – שכולם בודדים ועל-כן אינם כל-כך בודדים... מכאן שרק הקורא מבחין שהדמויות בעצם מנהלות דיאלוג ביניהן.

• אירועים רבים נבחנים על-ידי מספר דמויות, ממספר זוויות-ראיה ה"פרספקטיביזם" – מאפיין מודרניסטי בולט.
• כל דמות חושפת, באמצעות המונולוגים, שני מישורים: מישור גלוי – שיחזור העולם החיצוני הגלוי לעין – זהו עולם בו הדמות מתפקדת בהיגיון, שולטת בחייה ומתכננת אותם. זהו מישור ריאליסטי, נאמן למציאות ונאמן לדפוסי ההתנהגות במציאות הישראלית של שנות השבעים; מישור סמוי – ביטוי העולם הפנימי, הכאוטי, האבסורדי, המונע על-ידי יצרים ודחפים. זהו העולם שובר-המוסכמות החברתיות המקובלות של התקופה – עולם המונע על-ידי מאווים כמוסים ואסורים, חלומות וביטויים תת-תודעתיים. רק מונולוג פנימי יכול לחשוף את שני הרבדים הללו, בבת-אחת, בצורה כה אותנטית.
• טכניקת זרם התודעה ברומאן הינה חלקית בלבד: אמנם הקורא נחשף לתודעת הדמות, אך טכניקת הכתיבה הינה סדורה והגיונית, בניגוד ל"זרם התודעה" הקלאסי, שהציף את כל האסוציאציות לדף, בצורה חופשית לחלוטין.
• סדר התרחשויות לא כרונולוגי: סידרת שחזורים "פלאש-בק" לגבי היכרותם של אסיה ואדם, ירושלים בתחילת המאה מפי ודוצ'ה, ועוד.
• הצלבת מידע על-ידי דמויות שונות יוצרת רושם של אמינות בקרב הקורא. אין לשכוח: האמינות הינה רק כלפי העובדות. לכל דמות, וכך גם לקורא, פרשנות שונה לגבי האירועים ורגש שונה כלפי סיטואציות דומות.
• מספר גורמים מאגדים את היצירה לכדי אחדות אחת:

1. המקום: חיפה.
2. זמן: מלחמת יום הכיפורים - חודשים מספר לפניה ואחריה.
3. קשרים די הדוקים בין הדמויות.
4. דמותו של אדם, המתייחסת לכל הדמויות ביצירה.
5. דמותו של גבריאל – אחריו מחפשים, באופן זה או אחר, כל הדמויות.
6. מוטיבים חוזרים:
   1. מוטיב החיפוש: החיפוש הינו מוחשי אחר גבריאל אך גם סמלי חיפוש של כל דמות אחר זהות; חיפוש הזהות הלאומית בחברה הנמצאת במשבר עמוק.
   2. מוטיב המאהב: נעים כלפי דאפי; גבריאל כלפי אסיה; טלי כלפי אדם

• בניה סימולטנית של התרחשויות: אדם נוסע לירושלים, ובמקביל נעים נשאר ליד הגוררת; אסיה קונה חצאית עם דאפי, ובמקביל אדם וטלי מתמזמזים בבית.
• אלמנטים בלשיים: כל הסיפור מסתובב סביב חיפוש אחר גבריאל, הפגישה המפתיעה של נעים ודאפי בביתה, אדם הפורץ בלילה לבית הסבתא, מציאת המכונית האבודה ועוד.
• אלמנטים סמליים: יגאל הבן החירש, מכונית המוריס 47, המוסך, שכונת מאה שערים ועוד.
• אלמנטים קומיים: בעלילה משולבים מצבים קומיים המפיגים את המתח ומעניקים נופך קליל, למשל: נעים הבורח מדירתו של אדם לאחר ששכפל את המפתח נחשב בטעות על-ידי השכנה לשליח מהסופר-מרקט. היא מעמיסה עליו צנצנות ובקבוקים ודורשת ממנו כסף תמורתם; אסיה ודאפי פותחות את דלת האמבטיה ורואות את נעים המבויש יושב שם לבוש פיג'מה אדומה מקושטת מלמלות. הן צוחקות ונעים פורץ בבכי; נעים מתקשה לעכל את הגפילטע-פיש בארוחת ליל-שבת אצל אדם. הוא אוכל את הדג עם הרבה לחם כדי לא להיחנק מהטעם. לאחר מכן, הוא אוכל גם את הגלידה עם הרבה לחם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

כהן נ'. משפטים ומילים, הוצאת משכל  (2023)

אלעד זרט, ‏" אברהם ב. יהושע : יש לנו מספיק כוח וכסף כדי לשלב את הפלסטינים כאזרחים שווים", "ידיעות אחרונות"

זיוה שמיר, סיפור לא פשוט: עיונים ביצירותיהם של א"ב יהושע, עמוס עוז וחיים באר, הוצאת ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד.

 Morahg, Gilead. Furious Compassion: The Fiction of A. B. Yehoshua [Hebrew]. Tel Aviv: Dvir