‏99.00 ₪

תוכן עניינים

• 1 סין לאחר מותו של מאו שנות ה70 וה - 80
  • 1.1 בשנות ה –80
  • 1.2 מדיניות החוץ בשנות השמונים
    • 1.2.1 בתחום הכלכלי
    • 1.2.2 בתחום הפוליטי

•  1.2.2.1 היחסים עם ברה"מ

בשנת 1976 נפטרו שלושה ממנהיגי הרפובליקה העממית של סין. מאו הלך לעולמו בגיל 83 , צ'ו אן לאי, ראש הממשלה נפטר בגיל 78 וגו דה מראשי המפלגה נפטר בגיל 90. מיד לאחר מכן החל מאבק בין שלוש קבוצות פוליטיות:

כנופיית הארבעה רצתה לתפוס בכוח את השלטון אחרי מותו של מאו,ואחד מצעדיהם הראשונים היה סילוקו של דנג סיאו פינג דנג מתפקידו באפריל 1976 לאחר שהואשם בעידוד "הפגנות אנטי מהפכניות" בכיכר טיינאמן שער השלום השמיימיעל ידי קבוצת השמאל של ג'יאנג צ'ינג. הם רצו לחסל את יריביהם הפרגמאטיים ולהחזיר את סין לעידן המהפכני הקיצוני. אבל, הם נכשלו ממספר סיבות:

• הצבא לא תמך בהם.
• הקבוצה הייתה מנוכרת מההמונים בגלל שיטות הטרור שהפעילה.
• הקבוצה קיימה אורח חיים "בורגניים" בזבזניים.

חברי הכנופיה הועמדו לדין על-ידי יורשו של מאו,ראש הממשלה, הואה ג'ואו פ'נג, והואשמו בכל תחלואי סין. גזר דינם היה מוות, אך הוא נדחה והם נשארו בכלא עד מותם.

דנג סיאו פינג, הפך לשליטה של סין ולאיש החזק בה. הוא עיצב תוכנית פיתוח לעשר שנים שכונתה בשם: "ארבע המודרניזציות" , שקבעה סדר חדש בחקלאות, בתעשייה, במדע וטכנולוגיה ובצבא.

בתקופה זו החלה תנועה חדשה שהונהגה על-ידי אינטלקטואלים ופעילי מפלגה שבקשו להוסיף לתוכנית המודרניזציה תחום נוסף דמוקרטיה.

• התנועה החלה לבקר את הממסד המפלגתי באמצעות עיתוני קיר, בתחילה בפקינג ואחר-כך בערים אחרות ובהם דרשו:

1. להפסיק לשלוח בעלי השכלה לחבלים מרוחקים לחינוך מחדש.

2. הם דרשו זכות למגורים.

3. זכות לעבודה חופשית לכל.