‏99.00 ₪

תוכן עניינים

• 1 חלק א' – ניתוח הסיפור
  • 1.1 מבנה הסיפור
    • 1.1.1 אקספוזיציה - מקום – פירינצי, איטליה.
• 2 חלק ב' – יצירתי (אפשרות א')

• 3 חלק ב' – יצירתי (אפשרות ב')

חלק א' – ניתוח הסיפור

1. נתח את מבנה הסיפור עפ"י – אקספוזיציה, סיבוך, מפנה, שיא, סיום. בתשובתך התייחס לקשר בין החלקים. 2. הבז הוא מוטיב מרכזי בעל משמעות מיוחדת עבור כל אחת מהדמויות. הסבר והדגם קביעה זו. 3. מהי האירוניה בסיפור? הסבר את דבריך.

מבנה הסיפור

אקספוזיציה - מקום – פירינצי, איטליה.

זמן – ימי הביניים, שנת 1348. בעיה – פידיריגו בזבז את הכסף שלו, ואף מעל ליכולתו, על ג'ובאנה ונשאר עני – "כי הדרך אל העוני קלה", והוא חי חיי דוחק. דמויות – פידיריגו בן פליפו אלביריגי- איש צעיר ואדיב, עולה על כל אבירי מדינת טוסקאנה באדיבותו ובמעשי גבורותיו. ג'ובאנה- אישה עדינה, עולה על כל בנות פירינצי ביופייה ובעליזותה.

• סיבוך = בעלה של ג'ובאנה מת. כמו כל קיץ, ג'ובאנה יצאה אל אחת האחוזות שירש לה בעלה, יחד עם בנה הנער. אחוזה זו נמצאת בקרבת האחוזה אשר לפידיריגו., ועקב כך התיידד הנער עם פידיריגו. הנער השתוקק לקבל את הבז - הציפור אשר לפידיריגו, אך הוא לא העז לבקש זאת. הסיבוך בסיפור זה הוא שמרוב געגועיו של הנער לציפור, הוא חלה.
• מפנה = עקב מחלתו של בנה (בגלל געגועיו לציפור הבז) האם שאלה אותו מפעם לפעם האפ יש משהו אשר אליו הוא משתוקק – אך הנער לא השיב לה, עד ששמע את דבריה מפעם לפעם ואמר לה כי אם היא תוכל להביא לו את הבז שיש לפידיריגו, אז הוא בטוח יחזור למיטבו. ג'ובאנה שקלה את דבריו של בנה, כי ליבה ידע שפידיריגו אהב אותה שנים רבות והיא אפילו במבט אחד לא גמלה לו, אז איך היא תהיה מסוגלת ללכת לבקש ממנו את הבז, איך היא תמצא את האומץ?. למרות כל זאת, המפנה בסיפור הוא שרחמנותה לבנה גבר והיא אמרה לבנה כי היא מבטיחה שתלך ותביא לו את הציפור, וכך היא עשתה.
• שיא = ג'ובאנה הלכה לבקר את פידיריגו והוא היה מאושר, הוא התרגש מאוד מהביקור כיוון שהיא אף פעם לא התארחה בביתו וזהו יום מיוחד. אך למרות זאת, אין באפשרותו לארח אותה ברמה שלה. הוא התבייש כיוון שלא היה לו מה להציג בשבילה, הוא לא יכל לכבד את הרמה שלה כי הוא היה עני. כיוון שלא מצא פרוטה ולא דבר לתת ולהגיש לג'ובאנה הוא, הוא חשב בלבו "כי טוב יעשה אם ישים את בשרה למאכל לפני אישה כה נכבדה כאורחתו", וכך עשה. הוא הרג את הבז לארוחה. והוא ערך את השולחן והם ישבו לאכול. לאחר מכן, ג'ובאנה מצאה כי הגיע הזמן לגלות לו את סיבת בואה, וביקשה ממנו להציל את בנה החולה - להביא לו את הבז, אשר לא רצתה שיקרה לו אסון. וכעת פידיריגו לא ידע מה לענות כי ידע שהוא הרג כבר את הבז, וכי הוא כבר נאכל ונעלם. ג'ובאנה ראתה כי אפסה תקוותה להשיג את הבז וגדלה חרדתה על שלום בנה. ולא עברו ימים רבים ובנה מת, לאחר שגבר עליו הכאב על הבז שלא ניתן לו.

• סיום = לאחר שג'ובאנה נשארה אלמנה, ללא בעל ובנה הנער מת, אחיה רצו שהיא תתחתן. אחרי זמן מה, שעברו עליה ימי בכי ודמעות רבים, חשבה ג'ובאנה כי אם היא תינשא אז זה יהיה רק לפידיריגו, ולמרות שאחיה בהתחלה התנגדו קצת, הם ידעו כי הוא איש טוב. ג'ובאנה ופידיריגו התחתנו והוא שמח אשר יש לו אישה שהוא אוהב כל-כך ושהביאה לו גם עושר רב, והיה לאיש אחר – משכיל וחרד לשמור על הכסף ולנהל את עסקיו, וישבע איתה נחת שנים רבות.

מוטיב זהו חלק של יצירה החוזר יותר מפעם אחת. חזרה זו מעוררת את תשומת לב הקורא, מדגישה את הנושא החוזר, מעצימה את סמליותו ומצביעה על חשיבות הנושא ועל תרומתו לתוכן היצירה. המוטיב המרכזי בסיפור הוא הבז, והוא בעל משמעות מיוחדת עבור כל אחת מהדמויות. הנער = מאז שהוא התחבר לפידיריגו, ומצא "תענוג" בציפורים וכלבים, הוא אהב מאוד את הציפור של פידיריגו – הבז, והשתוקק לקבל אותו ממנו ("ופעמים רבות ראה בעוף הבז אשר לפידיריגו, ותמצא הציפור חן בעיניו וישתוקק לקבלה ממנו"). הבז הוא בעל משמעות מיוחדת כלפי הנער כיוון שהנער נהיה חולה עקב געגועיו לציפור, והוא משתוקק לראותו, עד שהוא מפציר ומבקש מאמו להביא לו את הבז אשר לפידיריגו ("וירבו געגועי העלם לציפור אשר חלה מרוב געגועיו"). בסופו של דבר, הנער מת – בגלל שהבז מת. כביכול, הנער מת בגלל געגועיו העזים לבז ("ולא עברו ימים רבים, ובנה שבק חיים לכל חי, אם באשר גבר עליו הכאב על הבז כי לא ניתן לו..."). פידיריגו = הציד באמצעות בזים מאולפים הוא ספורט יקר ועתיק ימים, שהיה מקובל מאוד בקרב מלכים ואצילים, כלומר, הבז סימל את מעמד האצולה. רק האצילים באמת היו יכולים לעסוק בציד זה. והבז זהו הדבר היחיד שנשאר לו מהעושר שלו, לאחר שהוא בזבז את כספו מעל ליכולותיו. בנוסף, הבז זהו מקור הפרנסה של פידיריגו, בעזרת הבז הוא צד.

ג'ובאנה = הבז זהו הדבר היחיד שיוכל לרפא את בנה הנער החולה, וכמובן בנה, זהו אהבת הנפש שלה והיא לא חדלה מלעודדו מפעם לפעם כשהיה חולה. רק בעזרת הבז הנער יוכל להבריא ולכן היא נאלצה ללכת לפידיריגו, למרות לא היה ביכולתה האומץ לעשות זאת. מוטיב הבז בסיפור הוא מוביל את כל העלילה – הוא מביא לחיבור ולאיחוד בין קטעים שבהם הוא מופיע.