‏99.00 ₪

תוכן עניינים

• 1 הגטאות, התפקידים שהוטלו על היודנראט
  • 1.1 הגטאות – מהם ומטרות הקמתם
    • 1.1.1 המטרות בהקמת הגטאות
  • 1.2 היודנראט – מהם, תפקידיהם, וקשייהם
    • 1.2.1 תפקיד היודנראט

•  
  •  
    • 1.2.2 הקשיים/הלבטים של היודנראט

הגטאות, התפקידים שהוטלו על היודנראט

הגטאות – מהם ומטרות הקמתם

הנאצים השתמשו במונח גטו כדי להגדיר את השכונות היהודיות בפולין.
השכונות היהודיות בערים נסגרו בחומה או בגדר תיל.
בערים קטנות ובעירות הגטאות היו ריכוז של היהודים שתוחמו ברחובות, שמעבר להם אין מעבר.
הגטאות הוקמו בהדרגה, מרביתם בשנים 1940-1941.
הגטאות הראשונים הגדולים שהוקמו היו גטו לודג', וגטו ורשה.

המטרות בהקמת הגטאות

1. בידוד (חברתי): הנאצים רצו לבודד את היהודים מיתר האוכלוסייה.
   באמצעות הגטאות, הופרדו היהודים משכניהם הפולנים.
   הם נאלצו לענוד תלאי צהוב, או סרט לבן שעליו מגן דוד כחול.
   הגבלת שטח הגטו לא אפשרה תנועה ומעבר ליהודים.
2. השמטת הבסיס הכללי, וביסוס כוח עבודה: הנאצים החרימו את רכוש היהודים , בתיהם ומפעליהם.
   מהיהודים שהועברו לגטו נלקח כל רכושם.
   הנאצים החרימו את חשבונות הבנק של היהודים, ואפשרו להם להיכנס לגטו עם סכומי כסף מוגבלים מאוד.
   מצד שני, הגטאות שימשו מקום ריכוז נוח, ממנו אפשר להוציא את היהודים לעבודות כפייה.
   היהודים אולצו לעבוד בתנאי מחיה קשים, עם כמות מוגבלת של מזון, ועבודות שכללו סלילת כבישים, הקמת גשרים, עבודות בניה, ועוד.
3. השפלה והרעבה: בידוד היהודים, סימונם, ותנאי המחיה הקשים נועדו להביא אותם למצב של ייאוש וחוסר רצון לחיות.
   המטרה הזו הייתה חלק מהאידיאולוגיה הנאצית, הנאצים נהגו להתעלל ביהודים, לגלח את זקניהם, להכותם, להרעיבם, לדרוש מהם לנקות רחובות בטליתות, ולהסיר כובעים בפני הגרמנים.
   הרעב היה מציאות קיומית, אידיאולוגית, כדי לזרז את המוות (ממוצע של 200 איש ליום, מתים מרעב).
4. ריכוז לקראת "טיפול" עתידי: באיגרת הבזק של היידריך נאמר שיש לרכז את היהודים בערים גדולות,

רצוי בקרבת מסילות ברזל. מכאן אפשר ללמוד שהריכוז בגטאות הוא רק שלב זמני.

היודנראט – מהם, תפקידיהם, וקשייהם

באיגרת הבזק שפרסם היידריך נקבע בין השאר כי יש להקים הנהגה יהודית בגטאות, שתקבל הוראות מהגרמנים, ותדאג ליישמן בקרב הקהילה היהודית.
לשם כך, הקימו הגרמנים את המועצה הגרמנית (יודנראט), לניהול חיי הפנים בגטו תחת הפיקוח של הגסטאפו.
הגרמנים העדיפו לפעול מול נציגות יהודית מרכזית שתמלא אחר הוראותיהם.
היודנראט זוהי הנהגה סמכותית שמספר חבריה נקבע בהתאם לגודל הגטו בבחירה של הציבור היהודי, או בבחירה של הנאצים.
למרות שבידי היודנראט רוכזו סמכויות ניהול, והועמדו לרשותם כוחות שיטור יהודיים, הם כפופים לגרמנים, תפקידם להוציא לפועל את הנחיותיהם, לא ניתן לערער על הוראות הגרמנים.

תפקיד היודנראט

בשלב הראשון, עם פרסום האיגרת, חויבו היודנראטים לבצע העברה מסודרת של היהודים לגטאות, הוטל עליהם לערוך מפקד, ולחלק את היהודים לפי קבוצות של גיל ומין.
בשלב השני, כשהיהודים כבר מרוכזים בגטאות, היודנראט עסק בארגון שוטף של החיים בגטו ושימש כמעין עירייה בגטו.
במסגרת הניהול השוטף, תפקידיו כללו:

1. נציגות וקישור עם הגרמנים - כגוף מקשר, נאלצו היודנראט לעמוד גם מול דרישות הגרמנים, וגם מול דרישות היהודים, שברוב המקרים היו מנוגדות ולא ניתנות לגישור.
   הגרמנים האמינו שאם חברי היודנראט ימלאו אחר הוראותיהם, הדבר יחסוך מהם גיוס אנשי משטרה ומנהלה, זעם היהודים לא יופנה כלפיהם, אלא כלפי היודנראט.