‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השבת אבידה?

 תוכן עניינים

מבוא

מקורות המשפט העברי

הפרוצדורה בהשבת אבידה לפי המשפט העברי

ייאוש

הכרזה על האבדה

המאבד אינו יהודי.

השבה על ידי סימנים

אבידה ללא סימנים או שאינה בעלת ערך

אבדה עם סימן במקום שמור

אבדה ללא דורש

האבידה בחוקי המדינה

המשפט הישראלי

סעיף 2

פסק דין הנדלס נגד קופת העם סיכוי לבנק הפועלים

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח

חוק השבת אבידה

תקנות השבת אבידה

התורה מחייבת אדם שמוצא אבדה, להרימה ולהכריז עליה, ואוסרת עליו להתעלם ממנה. ביחידה זו למדנו שישנם מקרים שבהם לא נוכל להחזיר את האבדה לבעלים, כגון שלא היו בה סימנים. על כן, אם המוצא מעריך שלא יוכל למצוא את הבעלים, ויש סיכוי שהבעלים יחזור למקום האבדה לחפשה (כגון שיש לנו ספק שמא הניחה שם), מוטב שלא לגעת באבדה ולהשאירה במקומה.

המוצא לא חייב להוציא כסף על הכרזה בעיתון וכדומה, אך חייב לפרסם במקומות ציבוריים באזור המציאה. כיום, יש להביא את האבדה למשטרה, שכן היא המאגר הטוב ביותר לאבדות.

השבת אבידה היא פעולה של החזרת אבדה לבעליה. שיטות משפט שונות מתמודדות עם מצב שבו הבעלים של נכס מטלטלין מאבד את הנכס, כלומר הנכס יוצא משליטת הבעלים. על פי ההלכה היהודית, חובת השבת אבדה כוללת הוראות אילו מאמצים מוטל על המוצא לנקוט כדי להחזיר את האבדה לבעליה, ובאילו מקרים עוברת האבדה לבעלות המוצא.

על פי ההלכה היהודית, השבת אבדה היא מצוות עשה שבין אדם לחברו המחייבת להחזיר אבדה לבעליה. במצווה זו מחויב המוצא כל זמן שהאבדה אצלו גם אם הבעלים התייאש מהאבדה (לאחר שמצאה), וכל זמן שלא רוצה להשיב את האבדה מבטל מצוות עשה. כמו כן יש מצוות לא תעשה האוסרת על המוצא להתעלם מהאבדה שמצא. וגם מי שלקח שלא על דעת להחזיר עבר באיסור זה

חוק השבת אבדה מסדיר את הטיפול באבדות. כמו הדין העברי, הוא מתייחס לשני השלבים: ראשית מה חייב המוצא לעשות באבדה, ושנית - מתי הופכת האבדה לרכושו של המוצא.

בניגוד לדין העברי, החוק אינו אוסר על המוצא להתעלם מהאבדה. רק אם המוצא מחזיק כבר בחפץ שהלך לאיבוד, החוק חל עליו ומורה להשיב את האבדה לבעליה, למסור הודעה על המציאה למשטרה ולמסור אותה לידיה אם דרשה זאת ממנו. או - אם האבדה נתגלתה "ברשותו של אדם אחר" - למסור אותה לבעלי השטח. מי שנוטל אבדה ולא פועל לפי החוק עובר עבירה.

בדומה לדין העברי, מותר למוצא למכור את האבדה (לאחר הודעה על כך למשטרה) כאשר זה נכס שעלול להתקלקל או לאבד שיעור ניכר משוויו, או שהוצאות שמירתו אינן סבירות לעומת שוויו.

חריג שקיים בחוק, בדומה לדין העברי, הוא שאין חובה לנסות להשיב אבדה לבעליה או להודיע למשטרה אם שווי האבדה מועט ויש להניח שבשל השווי הנמוך בעליה התייאש ממנה.

לאחר ארבעה חודשים, החוק רואה את הבעלים כמי שהתייאש מן האבדה והיא הופכת לרכושו של המוצא. במשך השנה הראשונה לאחר שהמוצא רוכש את הבעלות, הבעלים המקורי (המאבד) יכול לדרוש לפדות את האבדה, כלומר לקנות אותה מהמוצא, והמוצא יהיה חייב למכור לו אותה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אנציקלופדיה תלמודית. הוצאת איחוד מפעלים תורתיים-ספרותיים יד הרב הרצוג, ירושלים. (‏2025)

[1] אחיטוב שמואל, מקרא לישראל- פירוש מדעי למקרא. הוצאת עם עובד, תל אביב (2023)

 מיכאל ויגודה, השבת אבדה, סדרת חוק לישראל, ירושלים