‏390.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי תזה משפחה ישראלית?

תוכן עניינים

הקדמה. 4

מהי 'משפחה': הגדרות תיאורטיות. 5

המשפחה הישראלית. 7

מדדי איכות החיים של המשפחה. 10

משפחות נורמטיביות בישראל. 14

מעגל חיי המשפחה. 14

יחסי מגדר (Gender) במסגרת המשפחה. 32

משפחות לא נורמטיביות – פרספקטיבה סוציולוגית ופסיכולוגית. 42

משפחות חד-הוריות. 42

משפחות חורגות. 52

נישואין בין-עדתיים.. 61

סיכום ביניים.. 67

המשפחה הישראלית במצבי לחץ ומשבר. 68

סיכום.. 96

רשימה ביבליוגרפית. 100

מטרתה של הסקירה הנוכחית היא לבחון את העבודה המחקרית שנערכה בישראל, בשני העשורים האחרונים, בנושאים הנוגעים לרווחת המשפחה ולרווחתו של הפרט במשפחה. מובן מאליו, שסקירה זו אינה מקיפה את כל העבודות המחקריות הרלבנטיות, אולם אנו מקווים שהיא כוללת את רוב הממצאים החשובים, נוגעת במרבית הנקודות החשובות ונותנת תמונה מלאה ככל האפשר של מצב הידע הנוכחי. תחילה תובא הקדמה קצרה, במסגרתה יוגדר מהי 'משפחה' , יצוינו מאפייניה הייחודיים של המשפחה הישראלית וידונו סוגיות הקשורות לאופן בו ניתן למדוד את איכות חיי הנישואין והמשפחה – מהם הקשיים הכרוכים במשימה זו ומהם המדדים העיקריים בהם השתמשו חוקרים ישראליים שונים. בהמשך תובא סקירה של תחומי מחקר שונים, באמצעותם נבחנו שאלות הנוגעות לרווחתה של המשפחה. תחילה יובאו ממצאים הנוגעים למשפחה הישראלית הנורמטיבית. במסגרת זו נעסוק בתהליכים התפתחותיים נורמטיביים הקשורים למעגל חייה של המשפחה  וביחסי הגומלין בין המינים (Gender) במשפחה. בהמשך נעבור לדון במשפחות ישראליות שאינן נורמטיביות מהיבטים סוציולוגיים ופסיכולוגיים ובהן: משפחות חד-הוריות, משפחות חורגות, משפחות מצוקה ונישואין בין-עדתיים. לבסוף, נבחן את השפעותיהם של מצבי לחץ ומשבר על המשפחה הישראלית. לגבי כל אחד מהתחומים הללו, יסקר מצב הידע הקיים ויוארו הבעיות המרכזיות.

מהי 'משפחה': הגדרות תיאורטיות

העיסוק בשאלת הגדרתה של המשפחה, עומד במוקד התייחסותם של חוקרים ישראליים רבים. השינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים,  יצרו מצב שבו הגדרות סוציולוגיות  של המשפחה שהיו מקובלות בעבר איבדו את תקפותן ונראה שכיום יש קושי להגיע להגדרה אחת מוסכמת (שרלין, כץ ולביא, 1992). בר-יוסף (1996) טוענת שהמחקר הסוציולוגי של המשפחה מצוי במשבר תיאורטי, שסימניו המובהקים הנם: ספקות לגבי חשיבותה של המשפחה, לבטים לגבי גבולותיה ומעבר מהגדרות מדויקות ובהירות של המשפחה, להגדרות שהן פתוחות ועמומות יותר.

למרות הקשיים, נעשים במהלך השנים האחרונות ניסיונות להגיע להגדרות מודרניות של המשפחה. פרס וכץ (1991) טוענים, שהגדרת המשפחה המקובלת ברוב המדינות המתועשות, היא "מערכת משפחתית פוסט-גרעינית", שמאפייניה העיקריים: 1) היותם של הפרטים המשתייכים למשפחה יותר אוטונומיים ופחות תלויים הדדית. 2) את מקומם של ערכים של קונפורמיות וחובה כלפי האחרים, תופסים ערכים של הגשמה עצמית. 3) פוחתת יציבותה של המשפחה. 4) מעבר של תפקודים מן המשפחה למערכות חברתיות אחרות. 5) ערכי השוויון חודרים למשפחה והופכים יחסי סמכות ודומיננטיות לבלתי מקובלים, הן בין המינים והן בין הדורות. 6) לצד הדפוס המשפחתי הקונבנציונאלי תופסים מקום דפוסי משפחה חלופיים, דוגמת: משפחות כפולות קריירה, משפחות חד-הוריות, משפחות חד-מיניות וכך הלאה.

בר-יוסף טוענת, שהגדרות מודרניות מנסות לפרק את הדגם הקלאסי של המשפחה לשלושה מרכיבים, העשויים לחפוף במידות שונות והם: זוגיות, הורות ומשק הבית. באשר לזוגיות, הגדרות מודרניות משתדלות לתת מקום לכל הסדרי הזוגיות השונים ולתאר מציאות שיש בה רצף בין צורות זוגיות שונות, החל מדפוס פורמלי וממוסד ועד לזוגיות שאין בה כל מחויבות והיא נעדרת גבולות יציבים וברורים של זמן ומרחב. בר-יוסף מציינת שהדבר מעלה שאלות לגבי התנאים המספיקים וההכרחיים להגדרת זוגיות. הקשיים בהגדרת הורות, קשורים לאבחנה בין שני סוגי הורות – גנטית ותפקודית וכן לפירוק הקשר בין זוגיות והורות, שנתפס בעבר כהכרחי. כמו-כן, טכנולוגיות ההפריה המודרניות העלו מכלול חדש של בעיות בהגדרת ההורות. התייחסות למרכיב של משק הבית בהגדרת משפחה גם היא עומדת כיום בספק, כאשר יחסי זוגיות והורות אינם מחייבים בהכרח חיים משותפים והדבר מעלה שאלות לגבי מהותם של יחסים המשכיים בין יחידים בוגרים ולגבי האופן בו ניתן להגדירם.

מרבית החוקרים שותפים לדעה, ששינויים והתפתחויות במבנה המשפחה ובחקר המשפחה קשורים בקשר הדוק והדדי לשינויים חברתיים. אלבק מסכמת את התהליכים החברתיים העיקריים המשפיעים על שינויים במשפחה ולטענתה גם גורמים להחלשתה, תחת שתי הכותרות: א) תהליכי תיעוש ועיור ב) שינוי ערכים חברתיים ועלייתם של ערכי חילון, דמוקרטיה וליברליזם-אינדיבידואליזם. לטענתה, תהליכי התיעוש והעיור הביאו לצמצום הפונקציות של המשפחה ולהרחבת קשריה עם גורמים החיצוניים לה ותלותה בהם. בנוסף, קידום מעמד האישה, דחיית גיל הנישואין וצמצום הילודה צמצמו את תפקידיה החברתיים של המשפחה והפכו אותה ליחידה שנשענת בעיקר על קשרים רגשיים וציפייה לאושר. מגמות החילון והדמוקרטיה הביאו להתרופפות הפיקוח של מוסדות דתיים ונורמות מוסריות ולהדגשת אושרו וחירותו של הפרט על-חשבון הסתגלות לדרישות החיים המסורתיים של המשפחה. אידיאלים של חדשנות ושינוי, והאוריינטציה לעתיד של החברה המודרנית, תורמים אף הם את חלקם להחלשת מעמדה של המשפחה הקשורה, בין השאר, לתודעת עבר, מסורת והמשכיות. 

כשם שהמשפחה מושפעת משינויים חברתיים, כך גם משפיעים השינויים שחלים במשפחה על החברה כולה . לאור התלות ההדדית הזו, עולה הטענה שכל ניתוח והגדרה של המשפחה צריך להתבצע מתוך התחשבות והתייחסות להקשר החברתי והתרבותי . חקר המשפחה בישראל יכול אמנם להסתייע בהגדרות משפחה שמקורן במדינות אחרות, אולם יש לקחת בחשבון את ההקשר הישראלי. אי-לכך, בטרם נדון בממצאי המחקרים השונים אודות המשפחה בישראל, נפנה להגדרת המשפחה הישראלית ומאפייניה הייחודיים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

איז'ק, ר.  הקשר בין גרושי הורים בילדות לבין התפתחות דפוסי התקשרות בבגרות. עבודת מ.א. המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן.

אילון, א.  זהותו האישית של המתבגר הישראלי: תיאור אפיוניו האישיותיים וקשריהם לסגנון ההורות. עבודת מ.א. בית- הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב.

אלבק, ש. חיזוק המשפחה הישראלית. חברה ורווחה, י', 199-210.

Campbell, A., Converse, P.E., & Rodgers, W.L. . The quality of American life: Perceptions, evaluations and statisfactions. New York, NY, Russell Sage Foundation.

Charny, I., & Parnass, S.  The impact of extramarital relationship on the continuation of marriage. Journal of Sex and Marital Therapy, 21 (2), 100-115.

Costa, P.T., Jr., & McCrae, R.R.. Personality as a life long determinent of well-being. In: Malatesta, C. & Izard, Z. (Eds.), Affective processes in adult development and aging. Beverly-Hills, California. Sage Publications.