מבוא על הרנסנס- המאה ה-14- סוף המאה ה-16פירוש המונח "רנסאנס" הינו 'לידה מחדש' או 'תחיה'. הוא מציין תופעה תרבותית שהחלה באיטליה במאה ה- 14וערכה בערך כ-3000 שנה עד סוף המאה ה-16, וכללה חזרה לתפיסות אינטלקטואליות של העולם העתיק, ופריחת תחומי המחשבה הרוח האמנות והעיסוק. תקופת הרנסנס היא התקופה הראשונה אשר הכירה בעצמה כעידן בפני עצמו; ובניגוד לכל התקופות האחרות, העניקה לעצמה שם. בתקופה זו הייתה מגמה ששאפה לתחייה של תרבות יוון העתיקה ורומא. אנשי הרנסאנס ניסו לחדש את הרוח הקלאסית, המנוגדת לרוח הכנסייה אשר שלטה במאות הקודמות לה, אשר העמידה במרכז את האל ולא את האדם עצמו. אף שהחברה נותרה דתית כפי שהייתה, ואף העמיקה את דתיותה, ניתן כוח רב לאנשי ציבור חילונים, ולהלכי הרוח, לאומנות ולתרבות נוצר מקום חשוב בחייהם של אנשי התקופה. המהפכה הגדולה של תקופת הרנסנס היא בתפישה של הקרע שחל בהיסטוריה. אנשי הרנסנס ידעו שהם התחילו תקופה חדשה, אך כמובן שלא הבינו ההמונים את משמעותו של ניתוק זה, אלה מהפכה זו נעשתה בעיקר בידיי בעליי העוצמה תרבותית, דתית וכלכלית. תחילת הרנסאנס היא באיטליה בעיר המדינה פירנצה, אך במהרה התפשטה לאיטליה כולה וכמו כן אף השפיעה על התרבות בשאר אירופה. כמובן שהיה ניתן לראות הבדלים משמעותיים בין התרבות בכלל, והאומנות בפרט, בין מקום למקום, ואפילו בין האסכולות השונות באיטליה עצמה. בתקופה זו הייתה פריחה של הספרות, הציור, הפיסול, המוזיקה, המדע והאדריכלות.