‏99.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

 סיכום

ביבליוגרפיה 

המחלוקת בין מחנה הפועלים למחנה האזרחי בשאלת דמות החברה העברית הרצויה ובשאלת דרך בנין הבית הלאומי.

המפלגות הדומיננטיות בהנהגת הישוב היהודי היו מפלגות הפועלים בעיקר מפא"י, אשר בראשה עמד דוד בן גוריון, לעומת המחנה האזרחי אשר ייצג את בני המעמד הבינוני והגבוה בפילוח של מקצועות, כגון: סוחרים, תעשיינים וכדומה, וכן על-ידי המפלגה הרויזיוניסטית, אשר בראשה עמד זאב ז'בוטינסקי. מחלוקת זו היתה מחלוקת אידאולוגית עמוקה שבה מחנה הפועלים שאף לדרך סוציאליסטית כאשר ההון הלאומי יושקע לטובת מטרות לאומיות, ואילו המחנה האזרחי טען שההון הפרטי הוא זה שאמור להיות מושקע למען החברה ובנין הבית הלאומי.

מחנה הפועלים טען שהחברה הנבנית צריכה להיות שיתופית ושיוויונית. גולת הכותרת של חברה זו היא ההתיישבות החקלאית השיתופית, הקיבוצים והמושבים, שחשובים יותר לבניין הארץ, לטענת מחנה הפועלים, מההתיישבות הפרטית. לכן יש לתת עדיפות להתיישבות החקלאית החלוצית המתיישבת על קרקע הלאום, וזאת בכספי הקרנות הלאומיות אשר ברשות ההסתדרות הציונית. תנועות הפועלים התנגדו להענקת סיוע להתיישבות החקלאית הפרטית מכספי הקרנות הלאומיות. מחנה הפועלים שאף להקים חברה אשר מעניקה שרותי רווחה, סעד ובריאות כלומר, חברה סוציאליסטית. מחנה הפועלים טען שמדיניות רכישת הקרקעות של ההסתדרות הציונית חייבת להתבסס אך ורק על שיקולים של אינטרסים לאומיים, לדוגמא: רכישת קרקעות באזורי ספר שאינם מתאימים בשלב זה להתפתחות בעל ערך כלכלי ולכן קניית הקרקעות חייבת להתבסס על הרעיון הלאומי ולא על שיקולים כלכליים.