‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

כיצד באים לידי ביטוי נוסחי היזכור השונים ואיזה נוסח אימץ צה"ל?. 3

נוסח יזכור. 3

זמן אמירת התפילה. 4

מנהגי אמירת יזכור. 4

היסטוריית תפילת יזכור. 6

נוסח יזכור עם ישראל. 7

פס"ד חברת קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' קסטנבאום.. 17

"יזכור" לחללי מערכות ישראל. 19

הרמטכ"ל קבע: נוסח ה"יזכור" יהיה "יזכור עם ישראל". 21

סיכום.. 23

ביבליוגרפיה. 24

נספח. 25

המלצות הצוות "לבחינת נוסח היזכור" הנאמר בטקסים צבאיים.. 25

מבוא

תפילת "יזכור" הינה תפילה יהודית עתיקה אשר נכתבה לשם הזכרת נשמות הנפטרים. התפילה נאמרת על ידי העדה האשכנזית בחלק מהחגים היהודים בבתי הכנסת ע"י אנשים אשר נפטרו הוריו או אחד מהם, וכאשר כל מי ששני הוריו בין החיים יוצא מהבית כנסת עד אשר תפילת "יזכור" מסתיימת. נוסח התפילה היא למען יזכור אלוהים את נשמת הנפטר ולמען מנוחת הנשמה בגן עדן. בנוסח התפילה אף נהוג לתת צדקה כזכות לנפטרים.

בעקבות הטקסט של תפילת "יזכור", שאותו אומר המתפלל לזכרו של נפטר מסוים, חוברו גם טקסטים לזכרן של שתי קבוצות של נספים:

בטקסי זיכרון לחללי מערכות ישראל, בפרט אלה שנערכים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מושמע קטע "יזכור" מיוחד[1]. הנוסח המיוחד של "יזכור" לזכר הנופלים נכתב לראשונה לאחר קרב תל חי על ידי ברל כצנלסון[2].

בזמן מלחמת העצמאות טקסט התפילה שונה שוב ברוח טקסט התפילה אשר כתב ברל כצנלסון לאחר קרב תל חי, לזכר חללי המלחמה, ולאחר מכן שונה שוב על מנת שיתייחס גם לכל הנופלים במערכות ישראל.

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה טקסט התפילה שונה שוב על מנת להתאים את עצמו לזכר קורבנות השואה.

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי נוסחי היזכור השונים ואיזה נוסח אימץ צה"ל?

 נוסח יזכור

נוסח התפילה לאדם אשר נפטר אביו, הינו:

         יִזְכּוֹר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָבִי מוֹרִי פלוני בן פלוני
שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲדוֹ.
וּבִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה
וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצַדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן וְנֹאמַר אָמֵן[3].      

בקהילות יהודי איטליה נהוג לומר יזכור בנוסח אחר: "יזכור אלוהים לטובה את נפש כל שכבי עמו ישראל עם נפש אברהם יצחק ויעקב אבותינו אשר הניחו לנפשותם זכירה בהקדש ינוחו על משכבותם בגן עדן ונאמר אמן".

זמן אמירת התפילה

בימינו, תפילת "יזכור" נאמרת ברוב מוחלט של קהילות עדת אשכנז 4 פעמים בשנה: ביום כיפור, שמיני עצרת, שביעי של פסח, בשמיני של פסח של יהודים הגרים בחו"ל ובשבועות של יהודים הגרים בחו"ל ביום השני אחרי קריאת התורה לפני שמכניסים את ספר התורה לארון הקודש.

בקהילת יהודי יהדות המזרח וספרד לא נאמרת תפילת יזכור, ואין תפילה מיוחדת להזכרת נשמות בחגים, אך, נהוג שאדם העולה לתורה יכול לבקש שתיאמר תפילת ה"השכבה" לזכר קרוביו שנפטרו כמו בכל יום בשנה. עם זאת, יש נוהגים שבמהלך יום הכיפור אומרים תפילת "השכבה" לכל חברי הקהילה שנפטרו בשנה האחרונה ו/או לחכמי הקהילה, לאחר אמירת כל נדרי.

מנהגי אמירת יזכור

בניגוד לתפילות אחרות של הזכרת נשמות אשר נאמרות על ידי החזן או הגבאי, תפילת "יזכור" נאמרת על ידי הקרוב של הנפטר ולא על ידי אדם אחר. לאור זאת התפתח המנהג של אלו שיש להם אב ואם לצאת מבית הכנסת בעת אמירת יזכור.

היציאה מבית הכנסת

בקיצור שולחן ערוך כתוב:

ונוהגין כי מי שיש לו אב ואם יוצא מבית הכנסת בשעת הזכרת נשמות. גם נוהגים שבתוך שנה ראשונה למיתת האב או האם, יוצא גם כן מבית הכנסת.

בספר כרם שלמה ניתן טעם ליציאה: כדי למנוע טעות אצל מי שיש לו הורים ויאמר את נוסח יזכור בטעות. אולם ישנן קהילות בהן לא נהגו מי שהוריהם חיים לצאת מבית הכנסת. יש מקומות בהם מקובל שמי שיש לו הורים נשאר יושב במקומו בעת אמירת יזכור שעה ששאר המתפללים עומדים.‏

היסטוריית תפילת יזכור

נוסח התפילה אשר התחיל ב- "יזכור אלוקים נשמת. .." [4] שימש בקהילות היהודיות בגרמניה כבר במהלך המאה ה14 וככל הנראה, השימוש בו החל לאחר הרוגי גזירות תתנ"ו. הקהילות היהודיות נהגו לנהל ספרים שנקראו מארמארביכער בהם נרשמו תפילות יזכור תוך ציון שמות הנפטרים ומעשיהם הטובים. לשם הקיצור היו רושמים בספרים אלו את תחילת התפילה בראשי תיבות: יא"נ. בתקופות קדומות נאמרו תפילות יזכור להרוגי תתנ"ו בשבת שלפני תשעה באב ובשבת שלפני יום השנה לפרעות. תפילות היזכור הזכירו את אנשי הקהילה שנפטרו וכן את ההרוגים על קידוש השם.‏

במהלך השנים נוספו תפילות יזכור שונות לזיכרון ההרוגים על קידוש השם. במחזורים של המאה ה18 מופיע לצד תפילת היזכור להורים גם נוסח יזכור ל"נשמת כל קרובי וקרובותיי. .. הן שהומתו הן שנהרגו הן שנשחטו ושנשרפו ושנטבעו ושנחנקו על קידוש השם". בארץ ישראל נאמרו תפילות יזכור לזכר "אחינו ואחיותינו שנפלו על אדמת המולדת" ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה נאמרו תפילות יזכור לזכר ההרוגים בכיבוש פולין בידי הנאצים.‏

לאחר השואה תוקנו נוסחים שונים של תפילת היזכור לזכר הנרצחים בשואה, ולאחר הקמת צה"ל הופיעו נוסחי יזכור לזכר חיילי צה"ל.‏

תפילת "יזכור" אף זכתה להתקדש בקדושה עממית מיוחדת. ואף, ישנם יהודים אשר קשרם היחידי למנהגי היהדות הינו אמירת יזכור בבתי הכנסת בחגים לזכר קרוביהם שנפטרו. תיאור מעמד תפילת "יזכור" מופיע אפילו בספרות העברית החדשה, למשל אצל דוד פרישמן בסיפור "הזכרת נשמות".‏

[1]  אילנה שמיר, שינויים בנוסח ה"יזכור", בטאון  משרד הביטחון. 2012

[2] ברל כצנלסון, יזכור, קונטרס, כ"ט, כ"ב אדר תר"ף, עמ' 1.

[3]  תפילת יזכור לחללי השואה, באתר "יד ושם"

[4]  תפילת יזכור לחללי השואה, באתר "יד ושם"