עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 50% על כל מאגר העבודות האקדמיות ! !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: 050
ב"ה. יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל. 20,000 עבודות אקדמיות במחיר הנמוך בשוק של
145 ש"ח לעבודה!!!
אבל "הישמרו לנפשותיכם" תוכנת אוריגניליטי של המוסדות האקדמיים עשויה לעלות על עבודה מוכנה מראש ממאגר. לכן מומלץ לכם לשכתב העבודה האקדמית מחדש או שאנו נעשה שירות זה עבורכם תמורת 900 שח וניתן לכם אסמכתא על כך שהעבודה מקורית לחלוטין וחסינה מפני חשד להעתקה !!!
סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון חיסול פלסטינים מבוקשים על ידי ישראל (עבודה אקדמית מס. 9039)
290.00 ₪
58 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 9039
שאלת המחקר:
כיצד בא לידי ביטוי חיסול הפלסטינים המבוקשים ע"י ישראל.
תוכן עניינים
רקע…………………………………………………………………..6
הקדמה……………………………………………………………….6
פרק ראשון: עובדות ומספרים …………………………………………11
- טבלאות חיסולים וניסיונות חיסולים……………………………………….12
2. ניתוח אירועים: הוצאות להורג ללא הליך משפטי (נובמבר- דצמבר)..........................19
פרק שני: ניתוח משפטי ………………………………………………..56
- הקדמה……………………………………………………………………56
- המשפט הבינלאומי לזכויות האדם.. . . . ………………………………….....57
- המשפט ההומניטרי הבינלאומי. . . . . . . . . ………………………………….68
- המשפט הבינלאומי: טיעון ההגנה העצמית …………………………………..78
- המשפט הישראלי…………………………………………………………..79
פרק שלישי: המשמעות המשפטית של הפרת החוק הבינלאומי. . . . . . . . . . 85
- אכיפת המשפט הבינלאומי, יישוב סכסוכים, וסמכות השיפוט על ישראל ועל ישראלים………………………………………………………………. ..85
- אחריות אישית: המשפט הפלילי הבינלאומי………………………….. ……86
- אחריות קולקטיבית: פוטנציאל לתביעות פיצויים בעתיד……………… …...88
פרק רביעי: מסקנות והמלצות…………………………………………90
התאריך 29 בספטמבר מציין את תחילתה של ההתקוממות הפלסטינית, הידועה בשם "אינתיפאדת אל-אקצה". המתח שהיה קיים ברחוב הפלסטיני, תוצאה של הכיבוש המתמשך, של המצור הצבאי, ושל ההפרה השיטתית של זכויות האדם ושל המשפט ההומניטרי הבינלאומי, התפרץ. הפגנות רחבות היקף החלו עם ביקורו הפרובוקטיבי והמתוקשר של ח"כ אריאל שרון - אז ראש האופוזיציה - בהר הבית / חראם א-שריף בירושלים. מה שהחל כאירוע מקומי בירושלים הפך להתנגדות כוללת לכיבוש ולמדיניותו הבלתי-חוקית, והיא נמשכת כבר למעלה מ-18 חודשים.
מאז אותו זמן תקף צה"ל ערים, כפרים ומחנות פליטים בגדה המערבית וברצועת עזה באמצעות מסוקי קרב וטילים. הצבא כיתר ערים פלסטיניות ופלש לשטחים הנמצאים תחת שליטת הרשות הפלסטינית הלאומית. פלסטינים בשטחים הפלסטיניים הכבושים חיים תחת מצור זה חודשים רבים.
לאחר שהחלו בהפגנות ענק, פתחו פלסטינים חמושים במתקפה נגד ישראלים, הן בשטחים הכבושים והן בתוך ישראל. יתר על כן, גדל מאוד מספר התקיפות של מתאבדים מתפוצצים נגד אזרחים במרכזי אוכלוסייה צפופים בתוך ישראל.
להערכת "אל-קאנון" נהרגו 799 פלסטינים ו-17,073 נפצעו מאז 29 בספטמבר ועד 14 בינואר(התקופה שאליה מתייחס הדו"ח שלפנינו). 194 מן ההרוגים היו ילדים.
ארגון "בצלם" מעריך, כי בתקופה הנדונה נהרגו 236 ישראלים ומאות נפצעו. מקרב ההרוגים 36 היו ילדים, ו-9 היו אזרחים זרים.
ב-9 בנובמבר, 42 ימים לאחר פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה, ריחף מסוק ישראלי מעל הכפר בית סאחור, על יד בית-לחם. חוסיין עביאת, פעיל פתח מקומי, נהג בג'יפ שלו במורד רחוב הומה אדם בלב הכפר. המסוק הנמיך טוס וירה טילי נ"ט ישר על מכוניתו של חוסיין. עביאת נהרג במקום, ויחד עמו נהרגו שתי נשים מן הפיצוץ העז ונפצעו שלוש אחרות. בעקבות האירוע פרסם דובר צה"ל את ההודעה הבאה:
"במהלך פעולה יזומה של צה"ל באזור בית-סאחור ירו מסוקים של חיל האוויר הישראלי טילים אל תוך רכבו של פעיל בכיר בפתח-תנזים. הטייסים דיווחו על פגיעה מדויקת במטרה. הפעיל נהרג, ועוזרו שהיה עמו נפצע…
פעיל הפתח-תנזים היה חוסיין עביאת, תושב בית-לחם, שהיה חשוד כי יזם והוציא לפועל התקפות ירי על כוחות הביטחון ועל שכונת גילה וקבר רחל".
מאורע זה סימן את תחילתה של מדיניות החיסולים הרשמית של מדינת ישראל. מיום זה הפכה מדיניות זו לרשמית ומוצהרת, וזכתה לתמיכת הממסד הצבאי והפוליטי כאחד.
ב-3 ביולי העניק "המטבחון" לצבא "רשיון רחב היקף" לחסל מחבלים פלסטינים". כמו כן התיר המטבחון לצבא "לפעול נגד מחבלים ידועים, גם אם אינם על סף ביצוע פיגוע המוני". בפברואר הוציא הפרקליט הצבאי הראשי הנחיות נוספות לביצוע חיסולים. בנוסף לכך אושרה מדיניות החיסולים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ואילו הרשויות הדתיות הגבוהות במדינה הצדיקוה כ"מלחמת מצווה". יתרה על כך, לשכת עורכי הדין סירבה לנקוט עמדה בנדון, חרף ממצאי ועדת זכויות האדם שלה כי מדיניות החיסולים אינה חוקית. בג"ץ דחה שתי עתירות העוסקות בחיסולים הרשמיים בטענה כי "בג"ץ אינו פוסק בעניינים ביטחוניים". מדינת ישראל נכנעה לממסד הצבאי והביטחוני בכל הנוגע לתנאים המהווים חלק מרשת הביטחון של זכויות האדם, כפי שאלה נקבעו על פי החוק הבינלאומי.
ב-13 בינואר הוצאו להורג ברשות הפלסטינית שני פלסטינים, שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל. בהתייחסו לכך העיר ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק: "אני מתנגד להוצאות להורג, כמו אלה שראינו ברשות הפלסטינית". בהתייחסו לעובדה כי גזר הדין ניתן על ידי בית-המשפט הפלסטיני לביטחון המדינה (SSC) לאחר משפטים בלתי צודקים בעליל, הוסיף אהוד ברק ואמר, כי הנאשמים הוצאו להורג לאחר "משפטי ראווה המזכירים תקופות חשוכות יותר בהיסטוריה האנושית". אך בד בבד עם גינוי ההוצאות להורג ללא הליך משפטי הוגן, כפי שבוצעו ברשות הפלסטינית, אישרו הרשויות הישראליות פעם אחר פעם את "חיסולם" של פלסטינים החשודים בפעילות עוינת כלפי אזרחים או גורמים צבאיים ישראליים. על אף הראיות, המצביעות על כך כי עד ל-14 בינואר נהרגו בפעולות אלה לפחות 19 עוברי אורח ובהם 5 ילדים, ממשיכה ישראל לכנותם בשם "חיסולים ממוקדים". אישים רשמיים בממשל הישראלי התייחסו להריגות אלה כאל "פגיעה במטרות פלסטיניות", "פגיעה ממוקדת במתקיפים", או "ניטרול מארגני ההתקפה". מכל מקום, הריגות אלה אינן אלא הוצאות להורג ללא הליך משפטי, שבהן הקורבנות מוצאים להורג ללא משפט וללא סיכוי להליך משפטי הוגן שבו ייבחנו ההאשמות נגדם. אדרבא, הם נדונו למוות במשפט חשאי, ללא אפשרות להגן על עצמם או לערער על פסק הדין.
ההחלטה לנקוט במדיניות של חיסולים שיטתיים נפלה בימי ממשלתו של אהוד ברק; יישומה נמשך והתעצם תחת הנהגתו של ראש הממשלה אריאל שרון, מאז נכנס לתפקידו במרץ.
הוצאות להורג הפכו למדיניות רשמית ומוצהרת רק בימי אינתיפאדת אל-אקצה, אך חיסולם של חשודים בארגון ובביצוע פעולות טרור כנגד ישראלים אינה המצאה של או של אינתיפאדת אל-אקצה. כוחות הביטחון הישראליים התנקשו גם בעבר בחיי פעילים ומנהיגים רבים של ארגונים העוינים את מדינת ישראל. בשנות ה-70 התנקשה ישראל בחיי חברי החוליה ומתכנני החטיפה והרצח של הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. באפריל התנקשה ישראל בחייו של חליל אל-וזיר ("אבו-ג'יהאד"), ממייסדי תנועת הפתח וסגנו של יאסר ערפאת. באוקטובר נרצח מנהיג ארגון הג'יהאד האיסלאמי בפלסטין, ד"ר פתחי שקאקי, ובפברואר נהרג מזכ"ל ארגון החיזבאללה הלבנוני מטילים ששיגר למכוניתו מסוק אפאצ'י של חיל האוויר.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
"המטבחון מאשר הרחבת רשימת החיסולים", מאת עמוס הראל ואלוף בן.
"הנחיות הפרקליטות הצבאית: אין להתנקש כעונש", מאת עמוס הראל וגדעון אלון.
"רגיעה בטרור, אך בכירים בצהל אינם משוכנעים כי זו תימשך", מאת דליה שחורי
=================