‏290.00 ₪

שאלות המחקר  

כיצד באה לידי ביטוי האופוזיציה למשטר האירני טרם מהפיכת 1979  מבחינת מחקר מודיעיני שיכול היה לנבא פרוץ המהפכה?

האם מבחינה  מודיעינית היה ניתן לזהות מגמה אופוזיציונית זו לפני פרוץ המהפכה לאור תסמינים מקדימים? 

תוכן עניינים

שאלות המחקר. 

מבוא- ההיסטוריה של השיעה. 

ניבוי מודיעיני ותחזיות מודעיניות. 

האופוזיציה האיסלמית למשטר באיראן ולשאה. 

לא ידוע על מידע מודיעיני, הן אמריקאי והן ישראלי, שהצביע על התקרבותה של המהפכה. 

פרוץ המהפיכה האסלאמית. 

לא ידוע על מידע מודיעיני, הן אמריקאי והן ישראלי, שהצביע על התקרבותה של המהפכה. 

שלוש קבוצות מפולגות בממסד הדתי האופוזיוני 

ממפלגות אופוזיציה לאחיזה בשלטון  ואילך. 

לא ידוע על מידע מודיעיני, הן אמריקאי והן ישראלי, שהצביע על התקרבותה של המהפכה. 

תפיסה בטחונית כיום לאור המהפיכה האירנית. 

סיכום.

במענה לשאלת המחקר השניה

ביבליוגרפיה. 

המודיעין  נועד לספק לגוף הממונה בקבועי זמן רלוונטיים מידע אמין ומדויק ככל האפשר בנוגע למושא המחקר - יכולותיו, כוונותיו. עבודת המודיעין מתבצעת בכל רמה – החל מרמת הגדוד המיקרו-טקטית ועד לרמה המטכ"לית–אסטרטגית. עבודת המודיעין נעשית בכפוף לגוף אותו היא משרתת ומיועדת לשקלול בתהליך קבלת החלטות המפקד על אותו גוף (המכונה "קברניט").

ככלל נחלקת עבודת המודיעין לשני תחומים מרכזיים:

איסוף – שתפקידו להשיג את המידע.

מחקר – שתפקידו לחבר את המידע שנאסף לכלל תמונת מצב כוללת, אשר תאפשר מתן הערכה נכונה לתשובה מבוקשת.

מטרתו העליונה של המודיעין הצבאי ברמה האסטרטגית היא להתריע בפני מלחמה ולאפשר לקברניט להחליט על תגובה מתאימה למצב. מעבר לכך, נועדה עבודת המודיעין לספק מידע שיאפשר היכרות מעמיקה ככל האפשר של מזמין השירות עם מושא המחקר. כך, יכול המודיעין לספק מידע אודות סדר גודל כוחותיו, האמצעים שבידיו, מבנה הביצורים שהכין ועוד. היכרות מעמיקה עם האויב ותוכניותיו עתידה לסייע בזיהוי סימנים התרעתיים בעת הצורך ומאפשרת את בנייתו השוטפת של הצבא למול האיומים הניצבים בפניו.

עבודת המודיעין נעשית על ידי שני סוגי גופים, גופי האיסוף וגופי המחקר. התהליך מתבצע באופן הבא: בשלב הראשון נקבע מהם הנושאים המרכזיים העומדים על הפרק אשר בהם יושקעו המשאבים האיסופיים והמחקריים. קביעה זו נעשית על ידי הקברניט והוא שמנחה את גופי המודיעין במה עליהם לעסוק.

בשלב השני, ממפים הגופים השונים את המצב הקיים בתחום זה ואת הפערים הדורשים תיקון; כך, ממפים גורמי המחקר מהו המידע הקיים ומהם פערי המידע, ואילו גורמי האיסוף ממפים מהם יכולות האיסוף הקיימות ומהם הפערים האיסופיים.

בשלב השלישי, מתחילה העבודה המודיעינית עצמה להתבצע. עבודה זו פועלת בצורת מעגל של שיח בין גורמי האיסוף, המחקר והקברניטים - שיח זה מתבצע בתצורת המעגל המודיעיני המופיע בשרטוט שלמעלה:

הצי"ח (ציון ידיעות חיוניות) המודיעיני - בשלב זה, מציג המחקר בפני האיסוף את פערי המידע הקיימים הנוגעים למושא המחקר (לרוב תוך מתן רקע הכולל את המידע הקיים), לאחר מכן מבקש מענה לפערי המידע המשמעותיים תוך תרגום הבקשה למידע לכדי אירועים קונקרטיים - כלומר, במידה שנדרש איתור סימנים מעידים להכנות למלחמה - ישאלו שאלות קונקרטיות דוגמת פעילות במערכים מסוימים, תגבור כוחות וכיוצא בזה.

איסוף - בשלב זה מנסים גורמי האיסוף השונים באמצעות יכולותיהם לספק את מירב התשובות לשאלות הקונקרטיות שהוצגו בפניהם בצי"ח. בידי האיסוף מגוון רחב של כלים אשר יוצגו בהמשך.

מחקר - כלל החומר שנאסף מועבר אל המחקר לשם מיון ועיבוד. עבודתו של איש המחקר היא לצרף את פיסות המידע שנאספו ממקורות שונים לכדי תמונה שלמה, הנקראת "תמונת מודיעין". עליו להעריך את איכות המידע שקיבל ולברור אותו, לדעת להפריד עיקר מטפל, ולהוסיף את החומר החדש למסדי הנתונים הקיימים, בצורה בה יהיה ניתן לשלוף אותו בקלות בהמשך.

הערכה - זהו אולי החלק הבעייתי והקשה ביותר בעבודת המודיעין, בה ראשי המערכת צריכים להשתמש בכל המידע המונח לפניהם כדי להעריך מהם כוונותיו של היריב ומה הוא מתכוון לעשות. בשלב זה יש לפרש את כל העובדות המודיעיניות הידועות הרלוונטיות לנושא אודותיו תינתן ההערכה (החל בסדר הכוחות, האימונים שעברו, הפרופיל הפסיכולוגי של גורמי המערכת היריבה - כל זאת על מנת להעריך את יכולותיו וכוונותיו של היריב. לא תמיד מתקבלות הערכות נכונות, ולפעמים מתקבלות אף הערכות שגויות לגמרי שתוצאותיהן הרסניות, ואשר נובעות מטעות בהערכת הנתונים השונים ויחסי הכוחות השונים ביניהם (זאת בשל כשל איסופי ו/או טעות מחקרית). הדוגמה המפורסמת ביותר בארץ לטעות בהערכה מודיעינית היא הכישלון של אמ"ן לחזות את פרוץ מלחמת יום הכיפורים ולהתכונן אליה בזמן. רוב האשמה הוטלה אז על ראש אמ"ן, אלי זעירא. זו אולי הפרשה הכואבת ביותר בתולדות המודיעין הישראלי ופצעיה נשארו פתוחים עד היום.

הפצה - לאחר השלמת פעולת ההערכה יופצו התוצרים המודיעיניים אל הקברניט כמו גם אל גורמי האיסוף השונים וגורמי המחקר העמיתים (זאת בכפוף להרשאות סיווג ביטחוני). לכאורה, חשיבות ההפצה בעבודת המודיעין פחותה, אך למעשה כישלון בהפצת מודיעין כמוהו כאילו לא הופק המודיעין כלל. כישלון בהפצת המודיעין יכול להיות בעל השלכות הרסניות. לראייה: מערכת הביטחון בארצות הברית לא הצליחה לסכל את פיגועי 11 בספטמבר, בין השאר בגלל נתק ששרר בין ה־CIA ל־FBI, דבר שמנע העברת התראות על פיגועים ומעקב יעיל אחרי גורמי טרור מוסלמיים שהסתננו לארצות הברית. מנגד, בתקופת האינתיפאדה השנייה מערכי המודיעין והכוחות בשטח (בעיקר השב"כ וצה"ל) בנו מערך הפצת מודיעין יעיל, שאיפשר קבלת התראות וסיכול פיגועים בזמן אמת. בעזרת המודיעין הערכי שהופץ ניצלו חיי אדם, ומערכת הביטחון הישראלית רשמה הישג חסר תקדים באחוזים הגבוהים של סיכול פיגועים.

לא ידוע על מידע מודיעיני, הן אמריקאי והן ישראלי, שנמסר אודות המהפכה הקרובה להתרחשות. מדובר במחדל חמור שכן מדובר באירוע ששינה את כל המציאות במזרח התיכון והערכות אליו הייתה יכולה להשפיע על נזקיו לטווח הארוך.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ד, מנשרי. "איראן-אתגרים מבית ומבחוץ", סקירה חודשית, ל"ה, ע' 34-44.

ד, מנשרי. "איראן במהפכה", עמ' 27-25.

א, נצר. "המשטר האיסלאמי באיראן", סקירה חודשית, ל"ה, עע' 38-25.

הורי, כ. וצ'יפינדייל, פ. איסלאם מהו?, אחיאסף בע"מ.