‏280.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי מוזיאון האיסלאם בירושלים?

תוכן עניינים

מבוא. 4

האמנות המוסלמית. 6

ראשית אמנות האסלאם - רקע היסטורי ואומנותי 7

ראשית אמנות האסלאם - מיזוג של תרבויות. 7

התקופה האומיית. 10

האמנות האומיית. 10

האדריכלות האומיית. 10

התקופה העבאסית. 11

האמנות העבאסית. 11

האדריכלות העבאסית. 12

התקופה העות'מאנית. 12

האמנות העות'מאנית. 12

קליגרפיה. 16

הסמליות באמנות המוסלמית. 16

רקע : מוזיאונים בעולם האיסלאם.. 17

המוזיאון לאומנות האיסלאם בקהיר, מצרים.. 17

המוזיאון לאמנות איסלאמית, קאטאר. 19

המוזיאון הווירטואלי לאומנות איסלאמית, עיראק. 19

המוזיאון הלאומי של עיראק. 20

המוזיאון הלאומי בדמשק, סוריה. 20

המוזיאון הלאומי בביירות, לבנון 22

מוזיאון האסלאם בהר הבית. 24

הקמת המוזיאון לאמנות איסאלמית הראשון על הר הבית. 24

סיפור המוזיאון 24

ד"ר שאדיה טוקאן 25

מוצגים.. 25

כתבי יד של הקוראן 26

המוזיאון כיום.. 26

'אוסף הררי' 26

סיכום.. 28

ביבליוגרפיה. 30

נספחים.. 32

דוגמאות לאומנות אסלאמית מהמוזיאון 32

נספח 1. 32

נספח 2. 32

נספח 3. 33

נספח 4. 33

נספח 5. 33

העבודה תעסוק בנושא מוזיאון האיסלאם בירושלים בפרט ובמוזיאונים ברחבי ארצות האיסלאם. 

בתחילה העבודה תעסוק בהקדמה קצרה, העבודה תספר על ההיסטוריה של האמנות המוסלמית לאורך השנים. בתחילה- ראשית אמנות האסלאם , רקע היסטורי ואומנותי. לאחר מכן נדבר על מיזוג של תרבויות באומנות האיסלאם.

לאחר מכן נפרט על האומנות והאדריכלות איסלאמית בתקופות השונות- התקופה האומיית, התקופה העבאסית והתקופה העות'מאנית.

לאחר מכן נסביר מהי קליגרפיה, ונדון בסמליות באמנות המוסלמית.

בהמשך, העבודה תיתן רקע למוזיאונים ברחבי העולם האיסלאמי, תוך כדי מתן דוגמאות של מספר מוזיאונים חשובים: המוזיאון הלאומי של מצרים, המוזיאון הלאומי בקאטאר, המוזיאון הלאומי של עיראק, של סוריה, ושל לבנון[1].

בהמשך, העבודה תפרט על המוזיאונים של האיסלאם הממוקמים בישראל, נספר בהרחבה על המוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים ע"ש ל. א. מאיר, נספר על מוצגי המוזיאון, ההיסטוריה שלו והסיפור המוכר של גניבת השעונים.

בהמשך, נספר על הקמת המוזיאון לאמנות איסלאמית הראשון על הר הבית. נספר על ההיסטוריה של המוזיאון, המוצגים הנמצאים בו והן על כתבי היד העתיקים של הקוראן שיש במוזיאון.[2]

האמנות המוסלמית

האמנות המוסלמית התפתחה בכפיפות למגבלות ההלכה המוסלמית (ה'שריעה'). המגבלה הבולטת ביותר של ההלכה המוסלמית הינה האיסור החמור על יצירת דמויות של בנ"א בציור ואף בפיסול. איסור זה מכונה "אניקוניזם". איסור זה חל במיוחד על עיטור מסגדים ומבנים דתיים אחרים, ועל ציור דמותו של מוחמד, או דמויות מפתח אחרות של האסלאם. בפועל היו חריגות רבות מכלל זה, כך שאפשר למצוא ציורים של מוחמד, אולם לא התפתחה איקונוגרפיה. במקומה התפתחה הקליגרפיה של הכתב הערבי, כמו גם שיטת עיטור הכוללת שרטוטים של ענפים, עלים ופרחים. שיטת עיטורים זו מכונה בצרפתית " arabesque". .[3]

אבו אל-חזן, פילוסוף אשר חי בקהיר במאה ה-10 טען שהיופי נמצא בכל מקום ותלוי רק בפרספקטיבה שלנו, היופי נמצא בדברים עצמם, ובכל חפץ. לדבריו, האור עצמו הוא יופי, הצבע הוא יופי, הדמיון יוצר יופי, העצמים המאירים, הכוכבים, השמש, הכתב הערבי על כל פיתוליו והחזרה הריתמית על העיטורים. לדעתו, אפשר להעתיק את התהליך לשדה היצירה האמנותית ולהסביר בדרך זו את היפה באמנות המופשטת הבלתי פיגורטיבית - יפה הוא המשטח החלק, על כך מעידות כיפות המסגדים המבריקות שהמוסלמים הקימו בכל ארצות כיבושם. יפה הוא המחוספס שבפיתוחי שיש ועץ. יפה הוא הצבע, גורם מכריע ביצירה האמנותית המוסלמית. יפה היא החזרה בתפילה על אותו פסוק בקוראן פעמים ושלוש כפי שהיא אופיינית בחזרה על הכתובות בקישוט הקירות. לפי מרטין קרמר, האמן המוסלמי אשר הולך בדרכו לא חש כל צורך בתיאור דמותם של בני אדם ביצרתיו ולכל היותר יכניס אותם באופן מופשט ככל האפשר[4].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ליטבק מאיר , מבוא לאיסלם בעולם המערבי (תל-אביב).

מרטין, קרמר, "האסלאם הוא הכוח של העתיד", מתוך: מאיר ליטבק (עורך), אסלאם בעולם הערבי, עמ' 24-25.

עמי בן-דוד" שוד השעונים הגדול: 43 שעונים נמצאו בצרפת" מעריב

פרנקל, יהושע. ההיסטוריה של העמים הערביים, הוצאת דביר: ת"א