‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי ענישה בגין אלימות כלפי נשים?

תוכן עניינים:

מבוא. 3

1. אלימות "אינטימית". 4

1.1 הגדרות וסקירת המצב בישראל. 4

1.2              אלימות "אינטימית" וענישה. 6

2. אלימות "אינטימית" במשפט העברי - דין איש הנוקט אלימות כלפי אשתו 7

3. המסגרת הנורמטיבית לאיסור וענישה. 10

3.1 חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, רקע חקיקתי, פרשנות ותכלית. 11

3.2 חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב- 2001- רקע חקיקתי, פרשנות ותכלית. 15

3.3 הזכות להגנה. 16

4.ענישת אלימות "אינטימית" נגד נשים - מגמה בפסיקה - שיקום מול הרתעה. 18

4.1 ענישה בדרך של עבירה שיש עמה קלון בראי הפסיקה. 20

4.2 ענישה בדרך של עבירות שיש עמן קלון במסגרת חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג- 1963. 22

5. דיון - עבירת רצח נשים כביטוי לאלימות "אינטימית" ולמגמות בפסיקה. 26

3.1 רצח נשים על רקע כבוד המשפחה. 26

3.2 ענישת רצח נשים על ידי בני זוגן 29

6. סיכום ומסקנות – דין מצוי ודין רצוי 31

7. ביבליוגרפיה. 34

אלימות מוגדרת במילון אבן שושן כ: "נקיטת תוקפנות ושימוש בכוח"[1]. יתר על כן, ראוי לציין כי משמעותו של המושג "אלימות" טמונה בשורשו הלשוני "אלם", היינו, כאשר לא ניתן לפתור דילמות באופן ורבאלי, ישנה פעמים רבות פניה לשימוש באלימות.

תופעת האלימות במשפחה, שאותה ניתן לכנות במונח "אלימות אינטימית"[2] המופעלת כנגד נשים בידי בן זוגן קיימת מאות שנים, אך המודעות הציבורית לבעיה זו ברחבי העולם החלה רק בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה העשרים. אלימות הבעל כלפי האישה מופעלת בכמה אופנים: פיזי, נפשי, מילולי, מיני וכלכלי. ההתנהגויות כוללות איומים, השפלות מילוליות ופיזיות, מעקבים, הטרדות, הצרת צעדים, בידוד חברתי, מניעת שליטה על משאבים כלכליים, השלכת חפצים, אונס או פגיעה מינית, פגיעות פיזיות שונות, ולעתים ניסיונות רצח. מחקרים טוענים כי מטרתו של הבעל היא להשיג שליטה על האישה. הצורך בשליטה נובע ברוב המקרים מחולשתו של הגבר, מרגש הנחיתות וחוסר ההערכה העצמית שלו. הגבר מוצא באישה אובייקט בו הוא תלוי ובאמצעותו הוא מסוגל להתמודד עם העולם למרות הדימוי העצמי הנמוך שלו. ככל שרגשי הנחיתות של הבעל גדולים יותר התסכול גדול יותר ורמת האלימות כלפי האישה עלולה להיות קשה יותר, בעיקר כדי שהיא תחשוש לעזוב, מצב שנחווה אצלו כאסון, כמו מוות רגשי, כיוון שהוא לא מכיר דרך לשרוד בעולם ללא אובייקט התלות שלו.

מרבית התוקפים הם אנשים בעלי צרכים אשר יכולים לאהוב ולהיות נאהבים. הם משתמשים באלימות כדי לקבל את רצונם מבנות זוגם, אבל במקרים רבים הם מתנהגים כרגיל כלפי קרובי משפחה, חברים לעבודה ואחרים, ובאופן כללי מנהלים אורח חיים נורמטיבי. לרוב הם מאוד לא בטוחים ביכולתם לתת אמון באנשים אחרים ויש להם קושי לרקום יחסי חברות קרובים ואינטימיים. הם נוטים להיות ביקורתיים או קנאים כלפי בנות זוגם ולעתים קרובות הם מכחישים את אחריותם על ההתנהגות שלהם ורואים אותה כנובעת מהתנהגות בת הזוג. כמו כן, רבים מהם ממזערים את ההשפעה של ההתנהגות התוקפנית על בת זוגם ולא מבינים את מידת הסבל והכאב שהם גורמים לה. קרבן האלימות לעיתים מתבלבל כי ישנם רגעי התפייסות ונאמר לו שהדברים נאמרו לטובתו וכך חוזרים להתעלל נפשית עד כדי החלשת הקרבן > מחקרים מראים כי למתעללים ולקורבנות האלימות יש מאפיינים דומים. בין המאפיינים ניתן למצוא: הערכה עצמית נמוכה, הכחשה ורקע של אלימות במשפחה.

במקרים של חשד לאלימות במשפחה, ניצבת המשטרה לעיתם קרובות בפני דילמה הכרוכה בניבוי תוך לקיחת סיכון. בעיה זו קשה במיוחד, שכן סכסוכים משפחתיים רבים מתרחשים "בארבע עיניים", ובפני הגורם החיצוני המעורב אין תמיד מידע עובדתי מוצק שיכול לתמוך בגרסה זו או אחרת. עדכנה משטרת ישראל את מדיניותה, כאשר פתחה מדור לחקירת מקרי אלימות בין בני זוג. במערך זה מושם דגש על הנושאים הבאים: תגובה מהירה ומקצועית של המשטרה תוך מיצוי סמכויותיה, הערכת המסוכנות ומניעתה בכל שלבי הטיפול המשטרתי, קשר בין המשטרה לבין גורמים מטפלים בקהילה, והקצאת מערך חקירות ייחודי בכל תחנות המשטרה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

חוק מניעת הטרדה מאיימת.

הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה, ה"ח חוברת, בעמ' 232