‏290.00 ₪

שאלת המחקר: 

כיצד באה לידי ביטוי ארה"ב והמזרח התיכון הרצים לנשיאות ארהב ויחסם למזהת?

תיאורטיקנים רבים מעדיפים לנתח התנהלות בינלאומית באמצעות אילוצים והזדמנויות במערכת הגלובלית או באמצעות אינטרסים מדינתיים קבועים, ולא באמצעות השפעתם האינדיווידואלית של מנהיגים. בלשון עדינה, מדיניות החוץ האמריקאית מאז ספטמבר 2001 איננה מאששת גישה זו. קשה להניח שלו נבחר אל גור לנשיאות, ארצות הברית היתה פולשת לעיראק. באופן דומה, מדיניותו של נשיא רפובליקאי כרודי ג'וליאני תהיה שונה משמעותית ממדיניותו של נשיא דמוקרט כברק אובאמה[1]. 

 מערכת הבחירות בשלב הפריימריז מהווה הזדמנות לעמוד על ההבדלים בין המפלגות ובין המועמדים בתוך כל מפלגה. לכאורה, לאזרחי העולם וישראל אין סיבה להתעניין בדעותיהם של פוליטיקאים אשר לא יבחרו בסופו של התהליך כמועמדי מפלגותיהם לנשיאות; ולא היא. המועמדים השונים מייצגים מגוון גישות וניואנסים הקיימים במפלגות ובסיעותיהן בקונגרס, עמדות היכולות להשפיע על המדיניות האמריקאית אשר איננה נקבעת על ידי הנשיא בלבד[2]. על גישותיהם של המועמדים ניתן ללמוד מעברם הפוליטי, נאומים, הודעות כתובות, ודבריהם במהלך העימותים הפומביים הרבים שנערכו בחודשים האחרונים. המועמדים המובילים (חמישה רפובליקאים ושלושה דמוקרטים), למעט פרד תומפסון, אף פרסמו בכתב העת היוקרתי "פוריין אפיירס" משנה סודרה, המפרטת גישה בסיסית, סדר עדיפויות ועמדות קונקרטיות לגבי חלק מהסוגיות. על בסיס רקורד זה, ניתן לאבחן את ההבדלים בין המפלגות כמו גם את עמדותיהם של המועמדים השונים ביחס למזרח התיכון[3]. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בן צבי אברהם, מטרומן ועד אובמה: עלייתם וראשית שקיעתם של יחסי ארצות הברית-ישראל, ידיעות אחרונות ספרי חמד.

בנצור, א. הגלוי והסמוי במדיניות ארה"ב במזרח התיכון, מתוך יחסי ישראל, ארה"ב והיהדות האמריקנית בעת משבר. מרכז בר-אילן למחקרים אסטרטגיים בשיתוף עם המכללה הבין זרועית לפיקוד ולמטה.