‏290.00 ₪

עבודה אקדמית ממצה אקטואלית ומעודכנת, מקורות ביבליוגרפיים מעודכנים להיום.

העבודה הסמינריונית מעולם לא נמכרה במאגר עבודות הסמינריון בכלל.

שאלת המחקר:

האם הגיעה השעה לעגן את נושא הזכויות חברתיות בישראל בחוק יסוד? 

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר

הזכויות החוקתיות בישראל. 

מהפיכת הזכויות החוקתיות בישראל. 

פסקת ההגבלה. 

דרישת המעשיות. 

פס"ד קונטרם.

חובת הגינות על האזרח. 

זכויות חברתיות ושימור ההגמוניה של האליטות. 

הימנעות מהטלת חובת הגינות על האזרח ביחסיו עם השלטון 

זכויות חברתיות ורווחה. 

עלות כלכלית של זכויות חברתיות. 

הזכויות החוקתיות לחיים, לגופו של אדם ולכבודו 

פרשת שדולת הנשים.

זכויות חברתיות מעורבות בחוקה מינימליסטית או קונסנזואלית?.

משפט משווה.

סיכום

ביבליוגרפיה.

הדיון בהצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות בעיצומו. ההצעה אינה הופכת את הזכויות החברתיות החוקתיות לזכויות פעילות-חיוביות. אין בה הטלת חובה חד-משמעית על רשויות המדינה לספק זכויות חברתיות. מבחינה זו ההצעה אינה משווה את הדין הישראלי עם ההכרזות הבין-לאומיות השונות[1] ועם החוקות האירופאיות המשופעות בזכויות פעילות-חיוביות. ההצעה מעידה על משנה זהירות. היא מגבירה את חובתה של המדינה:

"לקידום ופיתוח התנאים להבטחת הקיום בכבוד אנושי של תושביה, ובכלל זה בתחומי העבודה, החינוך, הבריאות, הדיור, הרווחה החברתית ואיכות הסביבה, והכל כפי שייקבע בחוק או על פיו או בהחלטות הממשלה".

במילים אחרות, הצעת החוק מעידה מחד גיסא על הגישה שעליה כבר עמד ח' כהן – ועל-פיה דין הוא לפרש חקיקת יסוד הבאה לעגן זכויות אדם על דרך הנדיבות וההרחבה, ולמלא את המונחים שהמחוקק השתמש בהם כל תוכן מיטיב שאפשר למלא. לאמור: אין מטילים חובה חוקתית לספק זכויות ובכלל זה זכויות חברתיות; הזכויות החברתיות אינן זכויות פעילות. ואולם הצעת החוק האמורה מביאה עמה שינוי משמעותי. יש לראות בהצעה סממנים להפיכתן של הזכויות החברתיות לזכויות מעורבות ברמה גבוהה יותר מהזכויות החוקתיות האחרות. לא עוד זכויות פסיביות. לא עוד איסור גרידא לפגוע בזכויות החברתיות, ואף לא סתם חובה להגן עליהן, אלא חובה על המדינה לשקוד על קידומן ופיתוחן של זכויות אלה[2].

מכאן ואילך – אם תאומץ ההצעה – תיתכן ביקורת שיפוטית על חוקי התקציב[3]. יש כאן הנחיה להעמיד את הזכויות החברתיות בראש סולם העדיפויות הלאומי. אם יוכח בעתיד – לאחר חקיקתו של חוק היסוד האמור – כי המדינה, בין באמצעות חקיקה רגילה, בין באמצעות החלטות ממשלה, מעדיפה שלא לשקוד על מה שהצעת חוק היסוד מחייבת, ומעדיפה לבזבז את מעותיו של הציבור על מטרות שלא קיבלו מעמד חוקתי, יוכל בית-משפט להעביר תחת שבט ביקורתו מדיניות זו.

ביבליוגרפיה לדוגמא

גיא זיידמן, "זכויות חברתיות: מבט השוואתי להודו ולדרום אפריקה", בתוך יורם רבין ויובל שני, ער., זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות בישראל, תל אביב: רמות, עמ', 347 – 391.

דפנה ברק-ארז ואייל גרוס, "הזכויות החברתיות והמאבק על אזרחות חברתית בישראל: מעבר לזכות לכבוד", בתוך: שולמית אלמוג ואח', ער., ספר דליה דורנר, שריגים-ליאון: נבו עמ' 189 – 217.

א' ברק, פרשנות במשפט 

Ran Hirschl, Towards Juristocracy: The Origins and Consequences of the New Constitutionalism, Cambridge, MA: Harvard University Press,  Ch. 2 (pp. 31-49).

Jeremy Sarkin, "The Drafting of South Africa’s Final Constitution from a Human Rights Prespective"